ביקורת ספרותית על לסיביר מאת פר פטרסון

---

לפעמים אני עושה "גלישת משתמשים" כאן באתר. איך עושים את זה? ככה. אני מתחילה מהדף שלי, ורואה מי נמצא ברשימת האנשים שביקרו בו לאחרונה, ולוחצת על השם שבראש הרשימה. מגיעה לפרופיל, נניח "נועה החמודה בת 21 משום מקום מיוחד", משוטטת כה וכה, קוראת סקירות, תגובות, ואז מחפשת את רשימת המשתמשים שביקרו לאחרונה בדף של נועה החמודה. אין מה ללחוץ על הראשון ברשימה, כי זו אני, אז אני לוחצת על השני ברשימה, וממשיכה לטייל. מדי פעם יוצא שאני מגיעה למשתמש שנתוני השימוש שלו הם כאלה: "דירג 0 ספרים, כתב 0 ביקורות, יש ברשותו 0 ספרים, מוכר 0 ספרים" שזו שאלה טובה למה אדם כזה טרח לפתוח משתמש באתר אם אלו נתוני השימוש שלו, אבל מילא. אנחנו מדינה חופשית. הכל מותר, גם תחביבים מוזרים. ולפעמים אני מגיעה לשום מקום. המשתמש קפא.

וככה הגעתי לספר כזה, שעוסק בהרבה מאוד קור וקיפאון, וגם קצת שמש, בעיקר בתיאורים מיד שניה.


אנחנו בדנמרק, חווה קטנה, שני אחים, המספרת ואחיה הגדול יספר (זה השם שלו. את השם של המספרת אנחנו לא יודעים). וקר.
השנים עוברות, מגיעה גם מלחמת עולם, ואז עוברת, עם קצת עיסוק במשתפים דנים בזמן מלחמת העולם, ועם שני עמודים מרשימים ביותר על הפלישה הגרמנית.
יספר חולם על מרוקו, ואחותו על סיביר. הוא גם מגיע לשם. היא עוברת בכל מיני מקומות שהם לא סיביר. וקר.
אומרים על העטיפה שמזג האוויר הוא דמות בסיפור, אבל מן דמות כזאת שלא עושה הרבה, רק משפיעה על אחרים. וגם אחרים בעצם לא עושים הרבה בפני עצמם, והזמן עובר. "ארור אתה נהר הזמן" אמר פעם מישהו, ושלא במפתיע זה היה פר פטרסון, וזה שם של ספר אחר שלו. על הספר ההוא כתבתי שהוא כמו ארוחה צמחונית - המון תוספות בלי אף מנה עיקרית, כלומר כתיבה עשירה ויפה בלי המון עלילה. אז גם כאן זה ככה. מתאים מאוד לימים הנדירים יחסית של חורף קר אצלנו שאף אחד מהם לא מתקרב לקור של סיביר ואפילו לא של דנמרק.

» ביקורות נוספות של נצחיה
» ביקורות נוספות על לסיביר