ביקורת ספרותית על לסיביר מאת פר פטרסון
ספר בסדר

---

יש לי איזושהי תחושה שיש שהעולם הסקנדינבי הוא עולם נפרד ומסתורי שיש בו חוקים משלו... ובאמת מה למשל אנחנו כבר יודעים על התרבות וההיסטוריה של הארצות הללו? מן הסתם מעט מדי.
בארץ בתיכון בכלל לא מלמדים את ההיסטוריה שלהן. כולנו למדנו בתיכון על המהפכה הצרפתית ואנחנו יודעים בדיוק מי היה דנטון ורובספייר אבל מה יודע בוגר תיכון בארץ למשל על המלך כריסטיאן התשיעי?... וכך כשהתחלתי לקרוא את סיפרו של פר פטרסון "לסיביר" (שאיננו "ספר היסטורי") הייתה לי הרגשה של "סחרחורת" מסוימת פשוט בגלל שפע השמות הבלתי מוכרים שאנחנו מקבלים אותם מנוקדים (תודה לאל).
למרות שמו, לספר אין שום דבר שקשור באמת ל"סיביר" אלא היא מהווה אידיאל (מפוקפק למדי) לילדה ולאחיה הסוציאליסט- קומוניסט...
הדברים בספר מסופרים בגוף ראשון (ואת זה אני דווקא מאוד אוהב...) אישה זקנה מספרת אותם אבל אנחנו איננו יודעים בתחילה על גילה. כי ילדה די-תמימה מספרת לנו על מה שקורה לה ולאחיה,בכפר קטן ובעיירה בדנמרק של שנות השלושים. ובאופן מוזר יש כאן איזושהי התנגשות של נקודות מבט כי "העיניים" שבהן מסופר הסיפור גם הן של ילדה קטנה ורק ממספר הערות אגב אנחנו מבינים שמדובר במרחק של שנים רבות מההתרחשות עצמה. מבחינת טכנית הסיפור איננו ליניארי פשוט, אלא עושה "קפיצות-דרך" בזמן: משנות השלושים, למלחמת העולם עצמה, ואחר כך שוב לתקופה של אחרי המלחמה.
ובקשר למלחמת העולם השניה כולנו שמענו כמובן על ההצלה המופלאה של יהודי דנמרק, אבל מה אנחנו יודעים על הבוגדים ומשתפי הפעולה הדניים בזמן הכיבוש הנאצי?
בסופו של דבר מדובר במנעד של כעשר, אחת עשרה שנים שבהן קרו לאותה דמות כל הדברים המשמעותיים בחייה,
ולאחריהן יש רק "שארית של החיים" שבהן לא קרה דבר... (ועליה כמובן היא איננה מספרת...)
למרות שהסיפור מאוד קריא הייתה לי הרגשה של "תפשת מרובה לא תפשת" הסופר מעביר אותנו דרך שפע של דמויות משנה שלרובן אין כלל המשכיות, כך שדמויות המשנה פלקאטיות למדיי...
את הגיבורה הראשית הוא מעביר בעצם בכל מיני מקומות בסקנדינביה, ובכל מיני סיטואציות, עד שלא תמיד קל לזהות היכן נמצאת גיאוגרפית הגיבורה ברגע זה...ועם מי בדיוק עם מבלה שם. נקודה מעניינת היא שכמעט שאין תיאורי מין בספר
לעתים קרובות מסתיים הפרק כך: "נעתרתי לרצונו" (לשכב אתי...) לעומת זאת תיאורי הנוף הרחובות והטבע מפורטים ביותר... ואני מניח שבנורבגית זה נשמע יותר טוב...
ועם זאת הספר ראוי בעיניי ולו מכיוון שהוא נתן לנו הצצה לעולם שהוא בלתי מוכר ובלתי ידוע לרובנו.

» ביקורות נוספות של סדן
» ביקורות נוספות על לסיביר