ביקורת ספרותית על גדר חיה - ספריה לעם #693 מאת דורית רביניאן
ספר לא משהו

---

"אבל למה הביאו לי את הספר הזה דווקא", חזרה השאלה וניקרה בי לאורך כל הקריאה. ספר שקנו לי חברים במתנה אחרי חשיבה, אז קראתי וניסיתי להבין.

אז מה קורה בסיפור?
סיטואציה משונה וחריגה יחסית, פותחת את הספר וממחישה לישראלית בניו יורק, שגם היא עלולה ליפול לדעות קדומות המבוססות על מראה חיצוני.
באותו יום היא פוגשת אדם זר ובמקרה ערבי, ומחליטה לבלות איתו כמה שעות הזויות למדי. ואז כמה חודשים הזויים למדי, ומלאים בהמון מגע, מעט ויכוחים על דעות שונות, עוד קצת מגע שמגשר על הפערים, משא של שני עמים על כתפיים של מערכת יחסים רעועה אחת, מגע כדי להסתיר את זה, בדידות מסוימת, כשמערכת היחסים המורכבת מבודדת משאר החיים ונשארת בצל, מגע שיחפה גם על זה. ואז עוד נשיקה. ועוד אחת. ומעל הכל - שעון, שמתקתק לאיטו במערכת יחסים שאמורה להיות זמנית.

לא ברור מה מחבר בין השניים. אחרי ההתרגשות הראשונית ותחושת האיסור המלהיבה. אנחנו עדים להמון מגע והמון קונפליקטים, עם די מעט חיבור אמיתי, או נושאי שיחה מעבר לקונפליקט הגדול שמעיב מעל. גם הנושאים שכן ראוי לדבר עליהם - למשל, עתיד מערכת היחסים שלהם, שכל אחד רואה קצת שונה - לא מדוברים. כי תמיד יותר נוח להזעיף פנים, לשתוק מעט, להתנשק ולהישאר. ולהתנשק עוד.

גם לא ברור לאן מכוונת הסופרת, עם הסוף הצפוי, המתחמק. אולי היא התכוונה לרמוז שדוקא החלומות הגדולים שלנו עלולים להביא עלינו את הסוף. ואולי היא לא כיוונה לשום מקום מיוחד, וגם שאלת ה"למה היא בחרה דווקא בסוף הזה", כמו גם שאלת ה"למה החברים בחרו דוקא את הספר הזה" נפתרת באותה צורה: זה בסך הכל סיפור.

» ביקורות נוספות של נורית
» ביקורות נוספות על גדר חיה - ספריה לעם #693