ביקורת ספרותית על אבא ארך רגליים (מהדורת 2000) מאת ג'ין וובסטר
ספר בסדר

---

אזהרה - ספוילר. מבקשים פה לא לחשוף פרטים מהעלילה, אבל אני לא יכולה שלא לדבר על הסוף של הספר הזה.

כחלק מהספרות העוסקת בשאלה "מה זו, בעצם, אהבה?" מגיע גם הספר הזה. ג'ודי היא יתומה שנשלחת לקולג' על ידי נדבן אלמוני שלא מעוניין שזהותו תתגלה, אבל מבקש לקבל ממנה מכתבים בתמורה למילגה. הספר הוא בעצם אוסף מכתבים שלה אליו, הכוללים סיפורים משעשעים על חוויותיה בקולג', ועל החברות והחברים שלה.

בעקרון, התורם לא עונה למכתביה. אבל מדי פעם מבליח ממנו איזה מסר - כשהיא חולמת בקול על כובע חדש ויקר להחריד, למשל, והוא שולח לה את הסכום המתאים לקנייתו. או כשהיא משתפת אותו בתוכניותיה לחופש והוא מבקש שתשנה אותן. שתי ההתערבויות האלה מפריעות לה: היא לא אוהבת שמחליטים עליה כל כך, ולא נעים לה מהמחיר שהכובע עלה. אני מבינה את התחושה הזו: היא מבחינתה רק שיתפה אותו בחלום, והוא החליט לפתור לה אותו. אז עכשיו, מבחינתה, היא לא יכולה לשתף בחלומות אחרים שלה, כי זה יראה כאילו היא רומזת לו שיגשים גם אותם.

בסוף מגלים ש - כמה מפתיע - התורם הוא אחד האנשים שהיא הזכירה בספר הזה, והוא בעצם מאוהב בה. גם היא מאוהבת בו, כמובן. כאילו שהיא יכולה היתה להרגיש משהו אחר, מהרגע שהיא גילתה שהוא התורם הנדיב.

הספר מעורר שאלות קשות על אהבה, על גבולות ועל שליטה. על מערכות יחסים שמתחילות מנקודת אי שיוויון גדולה כל כך, עד שאין לשני דרך להדביק את הפער. אבא ארך רגליים קנה לעצמו אהבה. מהמכתבים עולה שהוא עשה עסקה לא רעה בכלל - ג'ודי נשמעת נהדרת, והכובע באמת לא עלה הרבה כל כך.

» ביקורות נוספות של נורית
» ביקורות נוספות על אבא ארך רגליים (מהדורת 2000)