הביקורת נכתבה ביום שבת, 2 באפריל, 2016
ע"י גלי
ע"י גלי
ספר שלא קל להגדרה.
מרקוס גולדמן, סופר צעיר ומוצלח, נקלע למחסום כתיבה. בעודו מתחבט, נודע לו שהמנטור שלו מהעבר, הארי קברט, מרצה וסופר נודע עטור פרסים, מואשם ברצח נערה בת 15 שאירע לפני 30 שנה.
מרקוס מחליט לעבור מניו-יורק לניו-המפשיר, ולפתוח בחקירה שתוכיח את חפותו של הארי קברט.
קשה לקרוא לספר זה ספר מתח. הקריאה אינה זורמת ומדלגת תכופות בין ההווה לעבר - דילוג בן 30 שנה.
ז׳ואל דיקר מתמקד בדמויות רבות מדי כגיבורי משנה - חלקן מרתקות וחלקן שטוחות, משעממות ומיותרות לסיפור.
מצאתי את עצמי ממשיכה לקרוא כדי לעשות ״סדר בראש״ ולהגיע אל סוף הפרשה.
היה הרבה יותר קל לקרוא אילו היו מספר אירועים הומוריסטיים שיקלילו את העלילה הכבדה.
למרות האמור לעיל, קטעים מסוימים בספר הקרינו אור על פינות אפלות, נחשפו צביעות, שקר, חמדנות, שהסתתרו תחת מעטה של ״חברה נאורה״.
בקיצור, כמה יהלומים בביצה טובענית.
ובסוף הקריאה אמרתי: ״שהחיינו...״
6 קוראים אהבו את הביקורת
6 הקוראים שאהבו את הביקורת
