מצד אחד מהנה, קצבי ואפילו קצת מותח. מצד שני לא אמין ודי הזוי אבל יוצר רושם שזה אמיתי ואפשרי. שייך לז'אנר של ספרי הארגונים המסתוריים של אנשי הון וממשל לשעבר שרוצים לשנות את פני ארצות הברית והעולם - רווי במונחים טכנולוגיים חדשניים, תמיד יש את הטובים שברור שינצחו בסוף את הרעים שכמעט עד הרגע האחרון מובילים במאבק. כמובן שיש את הסוכן הכי מוכשר, בעל יכולות על בשימוש בנשק - תמיד מנצח את כל תוקפיו גם אם הם רבים ממנו, גם כשהוא כמעט מת תמיד יהיה מי שברגע האחרון ישלוף אקדח ויציל אותו, ספץ בשימוש במחשבים, ניווט ומה לא. כמובן שהספר רווי בסוכנות מוכשרות ומושכות (למרבה ההפתעה ללא שום סצינת סקס - רק בעמוד האחרון "היא התירה את כפתורי החולצה שלה והניחה לה לנשור מעל כתפיה "לא, כרגע שנינו זקוקים למשהו אחר" ובזה נגמר הספר - מאמינים?) כמובן שקיים גיבור משנה שסבל מילדות נוראית בבית יתומים ובעל מגבלה גופנית שעליה הוא מחפה בכישורי על כפצחן מחשבים.
בכל מקרה הקצב של הספר טוב מאוד, קולח ולמרות חוסר האמינות של העלילה (לפחות לדעתי...) קראתי ברצף וללא הפסקה. מה עוד - זה הראשון שקראתי בסדרה הזו של בראד תור ונראה לי שהבנתי את הרעיון ואין סיבה מצידי להמשיך ולקרוא אותו.

סקוט הרוואת (״צוות חשאי״) חוזר אלינו, אך הפעם הוא אינו הרודף אלא הנרדף - שמו הוכנס לרשימה הנקראית ״הרשימה השחורה״ שבה יעדי חיסול שברגע שהם נכנסו לרשימה, אין משם דרך חזרה ולרשימה זו חשופים רק קומץ קטן מאד של אנשים בארה״ב וביניהם הנשיא.
כיצד יצא שהרוואת, לוחם טרור דגול, אוהב מולדת נכנס לרשימה כזו כשהוא מואשם בבגידה במולדת ובתכנון מתקפה חריפה מאד נגד ארה״ב? את זה בדיוק הוא מנסה לברר.

סקוט הרוואת עובד בחברה מודיעינית פרטית בשם ׳קבוצת קרלטון׳ שבראשה עומד ריד קרלטון, בעצמו סוכן לשעבר בסי-איי-אי,איש חוק דגול ומסור למולדת מאין כמוהו יום בהיר אחד במתקפה משולבת מנסים לחסל אותו כאש רבקצה השני של העולם מנסים לחסל גם את הרוואת וסוכנת נוספת. זהו תחילתו של מירוץ כנגד הזמן להצלת אמריקה, להצלת הסוכנים של ׳קבוצת קרלטון׳ ואנשים נוספים החוברים לעזרתם ביניהם ניקולס, הידוע בכינויו ״הטרול״ - האקר גאון מאין כמוהו שהוא כנראה היחיד שיכול לחבר בין כל האנשים הנכונים לפתרון התסבוכת שאליה נקלעו.

מתחת לכל מעטה ״הרשימה השחורה״ מצויה הסיבה לרדיפת ״קבוצת קרלטון״ כולה והיא הרצון של ATS לשלוט על אמריקה באמצעים הכי מטורפים שניתן לדמיין והכל בעזרת הפלת רשת האינטרנט באופן מאד קיצוני. אך מי עומד בראש הקבוצה? מה בדיוק הם זוממים? כיצד זה יתבצע? ומדוע כל סוכני ״קבוצת קרלטון״ עומדים בדרכם?

הספר הזה הוא ספר מתח משובח וטוב, אומנם הרבה ממנו עשוי בדיוק כפי שספר מתח בנאלי יכול להיות עשוי אבל בראד תור יודע מה הוא עושה והוא מצליח בדיוק כמו בספר הקודם שלו, ״צוות חשאי״ לגרום לי לפארנויה בכל רגע שבו אני קוראת את הספר. ספר טוב הוא ספר שגורם לך לפקפק בכל מה שאתה יודע או חושב וכמוהו זה הספר הזה.

לא אמשיך שכן לא מתפקידי להרוס לכם את המתח אבל כן מתפקידי לבנות אותו - לכן, ממליצה בחום!
אגב - לאורך כל הספר ניסיתי להבין כיצד העטיפה של הספר קשורה לספר עצמו ורק בדפים האחרונים ניתן להבין זאת שזה בפני עצמו נהדר בעיניי!

"אתה יודע מי אני, אז אתה יודע למה אני מסוגל. עשה בדיוק מה שאני אומר לך ואל תעצבן אותי" (הרוואת מסביר את המצב לבחור הרע, עמוד 340).

הספר "רשימה שחורה" מאת בראד תור (הוצאת דני ספרים, 2015), הינו הספר ה-11 בסדרת הספרים אודות איש הקומנדו הימי של הצי האמריקני (יחידת "אריות הים") וסוכן השירות החשאי לשעבר סקוט הרוואת. תור מככב כבר שנים ברשימת רבי המכר של ה"ניו-יורק טיימס". סקוט הרוואת הוא כאמור, כל מה שאמריקה הישנה, השמרנית והרפובליקנית אוהבת: אירי במוצאו, גבוה, חסון וכחול עיניים. "הרוואת קיבל את ההכשרה הטובה ביותר שפיתחו הצבא וגם כוחות אכיפת החוק, הוא עזב קריירה ספורטיבית כדי ללכת בעקבות אביו המנוח, ועבר את האימונים ואת תהליך המיון המפרכים כדי להצטרף לקומנדו הימי של ארצות הברית. כמי שחיפש תמיד אחר האתגר הגדול ביותר, הוא עבר מצוות 2 של הקומנדו לצוות 6 האגדי של "אריות הים" ושם, בין שאר מעלליו, שירת ביחידה ימית נשיאותית וצד אינו של השירות החשאי" (עמוד 44). זאת ועוד, מתברר כי הרוואת עבר "קורסים בקרב מגע בישראל וברוסיה, ועדכן בלי הרף את הכשרתו בכלי נשק, נהיגה ושפות זרות" (עמוד 45).

הרוואת מסור מאוד לארצו. הוא איש פעולה וצלף מיומן אשר בשעת הצורך אף אינו חושש ליטול את עשיית הצדק לידיו. אף כי הוא בעל לשון שנונה הוא ממעט בדיבור, ולעיתים קרובות חש תסכול מסרבול הנהלים והסחבת שמאפיינים את הממשל ועל כן נוהג להתעלם מהם. הוא מועסק על ידי סוכנות ביון פרטית שבראשה עומד ריד קרלטון אשר בעברו עבד מעל 30 שנה בתפקידי שטח ופיקוד בסי-איי-איי. הספר נפתח כאשר הרוואת ושותפתו נקלעים למארב מתוכנן של חבורת מרצחים. הרוואת שורד אך שותפתו אינה כה ברת מזל. עד מהרה מתברר לו כי שמו כלול ברשימת חיסול סודית, "הרשימה השחורה" (עמוד 343), שגלויה רק לעיני נשיא ארצות הברית ויועציו הקרובים והבכירים ביותר. זוהי רשימת יעדים לחיסול מידי. על הרוואת לחמוק מחוליות המרצחים ולגלות מי הציב אותו כיעד ומדוע? רק לאדם אחד, ניקולס שמו, היכולת לקשור יחדיו את כל החוטים ולפתור את התעלומה, אולם כלל לא בטוח שהרוואת יאתר אותו בטרם תספוג ארצות הברית את מתקפת הטרור ההרסנית ביותר שידעה מעולם.

הספר קליל וכייפי, ומלאכת התרגום שעשתה שרה ריפין טובה למדי (אולם גם הפעם היה מקום להשתמש מדי פעם במונח לועזי. כך למשל טוב יותר לו היתה מותירה את יחידת אריות הים בשמה המקורי – Navy SEALs). קל להאמין לתיאוריו של תור את ההוויה המבצעית של עולם הביון וסיכול הטרור. הרוואת הוא צעיר זועם וקר-רוח שהפנים היטב את שיעורי ה"שלוף – דרוך – תירה!" שלמד. תור מיטיב לכתוב. בספר שקראתי אודות הבלש הפרטי טראביס מק-גי נכתב: "היתרון הגדול שלי על שני בריונים שמנים-מדי אלה היה המהירות. המהירות היא הקובעת. ללא המהירות היו מכים אותי בפני, וזה משפיל ומפחיד, וגם כואב מאוד. עוד יתרון משני שהיה לי נבע כמובן מכמה וכמה שנות נסיון, שלימדו אותי לקח חשוב והוא, שהגישה הטובה ביותר היא לגרום ליריב את מירב הכאב במינימום זמן" (מתוך הספר "נפילה חופשית בארגמן" מאת ג'ון ד. מקדונלד, הוצאת זמורה ביתן, 1983, עמוד 81). אלו הם כללים נכונים ביותר, כפי שחזרו בשעתו המדריכים שלימדו אותי. ניכר כי תור הפנים לקח זה לפחות בעת שכתב ספר זה.

העלילה קצבית, מהירה ומותחת, וניכר כי הסופר מוסר לקוראיו פרטים רק במידה שתספיק כדי להניע את העלילה. קראתי את הספר בתוך פחות מיום. לדידי, הרוואת פשוט מושלם מדי (בדומה לגיבורים אחרים מן הז'אנר דוגמת ג'ק ריצ'ר או ג'ון קלארק). הוא גם חזק, גם חטוב, גם שרמנטי, וגם צלף מיומן. בקיצור ג'יימס בונד וגבריאל אלון קטנים עליו. מזל שתור (שוב, בדומה לצ'יילד וקלנסי) כותב מתח לא רע בכלל, אחרת זה היה בלתי נסבל.