אני כותבת ביקורת זו ברגשות מעורבים.
בגדול, ספר קומי, מצויין ומרתק במיוחד.
הספר גדוש בתיאורים מוגזמים ביותר - בן ציון ובן ציון השני, פישקה הממלא פיו מסמרים, צליעתה המוגזמת של שימחה ועיוורונה, מטעמי רוסיה וביוחד מרק הבורשט המלכותי המתוארים בצורה נפלאה ומציפים בי געגועים לארץ רחוקה, חקר הגזע המוגזם של אביגדור, ועוד ועוד, תיאורים נפלאים ומוגזמים שגרמו לי לקרוא את הספר בשקיקה.
לולא כל החלק של הנזיר היווני, כריסטודולוס (לא ארחיב יותר על מנת לא להרוס), הייתי אומרת שזהו אחד הספרים הנהדרים ביותר שקראתי. הרבה פחות התחברתי לסיפורו שהרגיש לי תלוש מהמציאות ולא קשור כל כך להשתלשלות המאורעות,
אך עדיין הספר לטעמי מצויין, זהו ספרה הראשון של שפרה הורן שאני קוראת, וללא ספק אקרא עוד מספריה בקרוב.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
