ביקורת ספרותית על לוחם חשאי - סיפורו של איש היחידות המיוחדות בצה"ל מאת מוקי בצר
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 13 בדצמבר, 2015
ע"י tuvia


מוקי בצר הוא מלח הארץ, הוא לא היחיד, הם היו רבים. חלקם הגדול שרד את התקופה הזאת וחלקם נפלו בדרך.
מה שמייחד את בצר שהוא עבר בכל הפינות הרגישות שבהם עברו הלוחמים אוחזי החרמש ביד אחת והחרב ביד השניה.
מוקי בצר שונה מאחרים בכך שהוא מסוג הלוחמים עם הראש הגדול. מה זה גדול- ענק!
האיש הזה כמו שמתואר בסיפרו , נע ונד בין חיי הצבא לחיי החקלאי, ועד סוף דרכו הצבאית לא ידע לבחור- צבא או משק, משק או
צבא. לכן. הוא האריך את שרות הקבע שלו שנה אחר שנה ולא חתם לתקופות ארוכות. בשל עובדת היותו לוחם מצטיין, מנהיג ללא פחד
אדם רחב דעות ובעצמו דעתן לא קטן, צה״ל לא ויתר עליו ובכל שעה שביקש להפוך כיוון, לצאת לחיים אחרים, בא הלחץ מלמעלה והחזיר אותו לדרך
הצבאית, תמיד תוך נגינה על רגישותו לביטחון העם ולאהבתו הגדולה לעוצמת הרגשות של השרות הצבאי וההרפתקאות שכרוכות בשירות קרבי
ולעיתים קרובות מסתורי.
הספר מספר את סיפור ילדותו בנהלל ואת מהלך חייו ביחידות המיוחדות בצה״ל ואין לשכוח את תרומתו להקמת היחידה המיוחדת שלדג- שכל הקמתה ובריאותה
היא מפרי רוחו המפעימה של מוקי בצר.
כן ירבו אנשים כמותו בישראל.
טוביה
16 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
tuvia (לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
הי רץ, אינני יודע! אבל ניצן להניח מספר הנחות יסוד. א. נהלל ותל עדשים היו מושבים מראשית העליה השניה. הם שימשו עריסה לחלוצים כך שבהיות אנשי המושבות האלה
ותיקים , עקשנים, חרוצים ובעלי שליטה במוסדות , היתה להם גישה יותר קלה למרכזי ההשפעה: ראה לדוגמה את הוריו של משה דיין ומעמדם במושבה.
אבל הם לא היו לבדם וגם אסור לשכוח את האמביציה שהיתה לאנשי בראשית אלה להגיע הכי גבוהה שאפשר.
טוביה
חני (לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
מוזר זה מזכיר לי את אחד הסיפורים של מישקה...סקירה יפה
רץ (לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
טוביה - תמיד אני שואל את עצמי - איך זה שמקום קטן כמו נהלל - הוציא מתוכו כל כך הרבה לוחמים ומנהגים ?





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ