ביקורת ספרותית על בדם קר - סיפור אמיתי על רצח מרובע והשלכותיו מאת טרומן קפוטה
ספר מעולה

---

לספר הזה אין ספוילר ולכן ארשה לעצמי לצטט מסוף הספר (אבל למי שרגיש לעניין זה נא לוותר על המשך הקריאה): "נערה יפה, ממהרת, שערה החלק מתנופף, זורח – אישה צעירה בדיוק כמו שננסי היתה יכולה להיות. ואז, בדרכו הביתה, הוא הלך אל עבר העצים ומתחתם, והשאיר מאחור את השמים הגדולים, את לחישת קולות הרוח בחיטה כפופת-הרוח".

זהו אינו ספר מתח כי הכל ידוע כבר בתחילת הספר, אפילו מהכריכה האחורית – רצח סתום של ארבעה בני משפחה בביתם וסיפור החקירה והמצוד אחר שני הרוצחים עד למשפטם ותוצאתו. בעוד חלקו הראשון של הספר מתמקד בקורבנות, מרבית הספר מתרכז ברוצחים. אולם אל תטעו ותחשבו שהספר הופך אותם לגיבורים – גם בסוף הספר נותרת תחושת המועקה על מותם הסתמי של 4 אנשים הגונים, טובים ומיטיבים עם סביבתם, ואילו הרוצחים ממשיכים לעורר אנטגוניזם.

אולם משהו משתנה במסע הזה אליו לוקח אותנו קפוטה בעקבות חקירת הרצח. אין שום ניסיון להקביל בין חיי הנרצחים לרוצחים, הם כאילו מתקיימים על יקומים נפרדים. כל קשר ביניהם, גם על דרך הניגוד, מקרי בהחלט. הרוצחים – ילדי דור "השפל הגדול" שלא זכו ליד מכוונת ואוהבת בחייהם, הנרצחים – משפחת חוואים שהצליחה לחמוק מגורלם של חוואים רבים אחרים שהתרוששו והגיעה למעמד מכובד בקהילתה.

לא אכחיש שככל שהתוודעתי לרקע של הרוצחים (במיוחד אחד מהם) התגלתה בי איזו שהיא אמפתיה לאנשים אלה, שלכאורה חייהם נותבו אל הפשע, אולם זה לא לב העניין. התחושה ההולכת ומתפתחת בספר עם גילוי הרקע של הרוצחים והסתמיות של מעשה הרצח היא של חוסר הטעם שבהוצאתם להורג, אשר לא ברור את מי היא באה לשרת. אולי מה שנותר בי יותר מכל עם סיום הספר הוא תחושת הניתוק בין הטרגדיה של המשפחה שנרצחה לבין השתלשלות האירועים שלאחר מכן. ההכרה כי הוצאתם להורג של הרוצחים לא רק שלא משנה לקורבנות וקרוביהם אלא שגם לא תמנע הישנות מעשים כאלה בעתיד.

» ביקורות נוספות של Huck
» ביקורות נוספות על בדם קר - סיפור אמיתי על רצח מרובע והשלכותיו