ביקורת ספרותית על בדם קר - סיפור אמיתי על רצח מרובע והשלכותיו מאת טרומן קפוטה
ספר מעולה

---

אני מודה בבושה רבה, שגם אם קראתי פה ושם במהלך חיי, היו אלה בעיקר ספרי חובה שנצטוויתי לקרוא במסגרת לימודיי או -חמור יותר- ספרים שהבאז לגביהם בפינות הקפה במשרד היה כה גדול, עד שלא ניתן היה להמשיך ולהתעלם מהם, במיוחד אם קיווית/קיוויתי להרוויח את היכולת להשחיל גם אתה/אני איזה משפט, מפעם בפעם... אני לא מחפש תירוצים בדיעבד אך ברור לי היטב, שאחת הסיבות שבעתיין התרחקתי מספרים, הייתה "השיטה" ההזויה שבעזרתה ניסו "לקרב" את הנוער אליהם, בימי התיכון העליזים, אי-שם באמצע שנות השמונים.

כך למשל, יצא לי לקרוא לא מזמן, בניחותא, בנועם, בלי לחץ, את ספרו של סלינג'ר - "התפסן בשדה השיפון" - ולהבין היטב מדוע נחשב זה לאחד הספרים החשובים של המאה ה-20. אלא שבזמנו, חובת קריאת הספר לקראת בחינת המתכונת בספרות והעובדה שלמורה המסויימת לא היה רקע ולו הקלוש ביותר כדי להסביר לנו את האנאלוגיות ואת ההקשרים המתבקשים לחברה האמריקנית ולערכיה המתפוררים, גרמו לי פשוט לדלג עליו לחלוטין ולהסתפק באיזה תקציר שמצאתי בספריה העירונית. גם ככה לא ציפיתי לציון גבוה יותר מ-75-80 וכך אכן היה.

לקח לי בערך 20 שנים כדי להבין שאני מפסיד המון מהתנזרותי. שספר טוב שווה ללא כל התניה ערבים שלמים של זיפזופים עצבניים אל מול 150 ערוצים של כלום. שאי אפשר להתיימר להיות "איש העולם הגדול" מבלי לקרוא ולהעמיק ידע. אני לא טוען שממחר אני מתחיל לצטט את פרוסט בשיחותיי עם ילדיי, אבל יש מצב שיקשה עליכם לתפוס אותי לא מוכן עם כמה חידות שתמציאו לי סביב הקלאסיקות הגדולות...


***


הספר שהחזיר אותי לעניינים היה "בדם קר" של טרומן קפוטה. קניתי אותו בשלהי יוני, מהדורה חדשה בתירגום עדכני (אם כי רצופה בלא מעט שגיאות כתיב, יש להודות) ואני חייב לומר : אף כי הספר, סופרו וסיפורו מוכרים לי, גם אני כמו יאיר לפיד (!) למדתי קצת על עקרונות הניו-ג'ורנליזם וגם -סליחה מראש- יש לי איזה פטישיזם לספרים חדשים עם ריח רענן - עדיין התעלפתי ממנו לגמרי. קפוטה הזה, תרנגול גאוותן בחייו האישיים הקצרים, איש מרתק עם מוניטין יציב של "ידו בכל", חיבר כאן מעשייה - יותר נכון : דיווח עיתונאי כמעט אותנטי- שלא מאפשר לקורא להשתעמם ולו לרגע, למרות 400 ומשהו עמודיו ואף על פי שהסוף ידוע ומוכר בציבור.

הקורא התמים מוצא את עצמו לאורך הספר, במהלך קריאתו, מוסט מתאוות נקם בשני הרוצחים השפלים שטבחו במשפחת קאלסטר האומללה, לכיוון הבנה ורחמים; קפוטה נותן לך להפנים את הזותו של עונש המוות ואת אכזריותה של החברה המודרנית, הבוחרת להמית את בניה הסוררים במקום להתמודד עמם ועם קשייהם ובמקום לסייע להם לפתור אותם, כמצוות הנצרות וההומניות המאוחרת יותר.

ספר מהפנט שלא איבד גרם מעדכנותו, כתוב נפלא ובנוי כמו פריזמה מתוחכמת, שרק מבט על וממרחק מסוים, מאפשר לקורא לראות ולהבין את התמונה השלמה.

ענק.

» ביקורות נוספות של הלל הזקן
» ביקורות נוספות על בדם קר - סיפור אמיתי על רצח מרובע והשלכותיו