ביקורת ספרותית על ארטמיס פאול: תסביך אטלנטיס - ארטמיס פאול #7 מאת אואן קולפר
ספר מעולה

---

*הערה: הביקורת הזו היא על הסדרה כולה, לא רק על הספר השביעי*

כשנפגשתי עם הסדרה לראשונה זו לא הייתה אהבה ממבט ראשון, ממש לא.
השאלתי אותו מהספרייה אחרי ששמעתי עליו פה ושם, בגלל שלא מצאתי ספרים אחרים אחרים לקרוא וקלטתי אותו על המדף.
קראתי את התקציר, הרעיון נשמע לי משונה. דמיינתי יערות קסומים, פיות עם כנפיים וכל הקלישאות שכולנו מכירים.
וואו, כמה שטעיתי.
לקחתי אותו בכל זאת, זה עדיף מאשר להישאר בלי ספרים בכלל.
קראתי אותו, הוא היה נחמד, אבל משהו הפריע לי, אני לא יודעת למה. הרגשתי מנותקת מהעלילה, הדמויות היו נחמדות אבל.....לא הצלחתי להתחבר לאף אחת מהן.
דירגתי אותו כטוב, כי בכל זאת, העלילה היתה שונה, מקורית ומלאה בהומור, ואת זה מאוד אהבתי.

את הספר השני קראתי גם, כשלא היה לי משהו אחר לקרוא.
זה היה בחופש הגדול, כבר גמרתי כל ספר אפשרי שהיה לי, ופניתי אליו כמוצא אחרון.
האם אי פעם סיימתם ספר בשלוש בלילה? אם אי פעם סגרתם ספר, נשמתם נשימה עמוקה ואמרתם לעצמכם 'וואו, זה מדהים'?
זה מה שקרה לי עם 'התקרית בקוטב הצפוני'
העלילה מותחת, הדמויות שנונות, והכתיבה כיפית ונפלאה ומתובלת בלא מעט הומור.

אתם בטח יכולים להבין לבד שאת הספר השלישי בסדרה לקחתי בלי להסס.
וזה השתפר מספר לספר, בספר החמישי הבנתי שהסדרה הזאת היא כבר מעל ומעבר לעוד 'סדרה נחמדה שקראתי פעם' ושהיא הרבה יותר מזה.
מדהים אותי איך אואן לקח דמות שכביכול אין אפשרות להתחבר אליה -גאון שעוסק בפשע ובגניבה בשביל להציל את הכבוד המשפחתי- והפך אותו לדמות כל כך כנה ואמיתית שאי אפשר לא לאהוב אותה. איך אפשר לקחת רעין כל כך משוחזר -אלפים, גמדים,טרולים ושדים- ולהפוך אותו למקורי ומופלא כל כך.
זו סדרה מדהימה. הדמויות כנות ואמיתיות, הן לא מוצגות כמושלמות ולהפך מזה - מאלץ' דיגאמס הוא גמד שגונב בשביל הכיף, פולי הוא גאון מחשבים מתנשא, באטלר הוא שומר ראש ענק והולי היא קצינה קשוחה -
אבל בכל זאת אי אפשר שלא להזדהות איתן ולהתחבר אליהן.
הכתיבה מדהימה, כמו שאמרתי, היא מתובלת בהמון הומור ומסופרת בגוף שלישי, שזו הבחירה הנכונה לספר הזה, וכמובן שומרת על מתח ולא משעממת אף פעם.
בעלילה יש הרבה אקשן ופעולה, ונדמה שלאואן פשוט לא נגמרים הרעיונות, ושכל רעיון יותר גאוני וטוב מקודמו.

זו פשוט סדרה מדהימה ומקורית. הספר הראשון אולי פחות טוב, אבל בגלל ספרי ההמשך האדירים אני לגמרי סולחת לאואן על זה.

ולסיכום, שני ציטוטים נבחרים מהספר השביעי

"אני חולק עלייך. ממש ברגע זה את מרעיפה הילה נפלאה, תכולה עם דולפינים קטנים."
הולי הידקה את אחיזתה בהגה "אני הולכת להקיא. הוא באמת אמר הרגע את המילה 'תכולה' ?"
"ודולפינים קטנים," אמר פולי

"אהה, זה בדיוק מה שחסר לנו עכשיו," התערב פולי "כישורים לעיצוב בתי אופרה"

אין לי עוד מה לומר חוץ מ'תקראו'

» ביקורות נוספות של SHIRA
» ביקורות נוספות על ארטמיס פאול: תסביך אטלנטיס - ארטמיס פאול #7