הביקורת נכתבה ביום שבת, 31 באוקטובר, 2015
ע"י רעות
ע"י רעות
סוף טוב הכול טוב?
אני אתחיל בגילוי נאות - כשקניתי את הספר בעיקר זינקתי משמחה ותהיתי איך סכסכוך הירושה של סטיג לרסון נגמר ולא ידעתי. אז התחלתי לקרוא וככה התמכרתי ל200 עמודים הראשונים, שמחה להתאחד מחדש עם הדמויות האהובות. ואז משהו התחיל להרגיש קצת מוזר, אז שהתחלתי לתהות על קנקנו של דבר הבנתי שמדובר בשוד קברים ולא פחות. נכון אם להיות כנה, הספר זורם אבל זה כמו לשמוע שיר שאהבת בעיבוד קצת לא מוצלח. לקראת הסוף לגרקרנץ מתחיל לקפוץ בין סצנה לדמות ללא הבחנה. רגע אחד ליסבת יושבת מול המחשב וברגע שני מפקח המשטרה מפנטז על שוקולד תפוז ומהרהר בקיומו של אלוהים. והסוף! (אל תדאגו אין ספויילרים) הסוף היה הקש ששבר את גב הגמל. הכל מסתדר למקומו בגירסת וולט דיסני למתקדמים. בסופו של דבר מעניין אותי מה מיכאל היה אומר אחרי כל המאבקים שלו לשמור על העצמאות של מילניום שבסופו של דבר בא בעל ממון חדש והקים אותו לתחייה כדי לקבל עוד תמלוגים.
5 קוראים אהבו את הביקורת
5 הקוראים שאהבו את הביקורת
