אין עשן בלי אש? מסתבר שיש.
מאיפה להתחיל? אולי מהשפה המגוחכת, שלא ברור אם באה מהסופרת הילדותית או מהתרגום הישראלי הנמהר,
אולי זו העובדה שבשלוליות של החורף הישראלי יש יותר עומק מאשר הדמות הראשית, שכביכול בוגרת חוג לספרות אמריקאית..
אבל אני חושבת שמה שבאמת שבר אותי היה הקשקושים על אלילה פנימית שמשתחלים כמעט כל כמה שורות למחשבות של אנסטסיה - בחורה בת 21 שנשמעת כמו מקסימום בת 14.
בסופו של דבר הסופרת אמרה - נכניס דמות של גבר נאה ועשיר, סטודנטית יפה ותמימה ונכתוב בתקציר שיש יחסי סאדו-מזוכייסטים ביניהם - זה בטוח ימכור הרבה עותקים!
והדבר העצוב הוא, שזה באמת הצליח לה, לכן אני מצטרפת לביקורת למטה שקוראת לשמור את הספר למדורה הבאה בל"ג בעומר.










