ביקורת ספרותית על חלומות יפים - פרוזה # מאת מסימו גרמליני
ספר בסדר

---

מסימו, הגבר האיטלקי הנוגה מחזיר אותנו 40 שנים לאחור, לימים בהם היה בן 9, נטול דאגות ובן יחיד לאמא ואבא שדאגו לו ואהבו אותו. עד שיום אחד האם מחזירה את נשמתה לבורא ומשאירה אותו יתום מצד אחד להתמודד עם חיים שלמים ואב, שמרוב כאב על האובדן, לא מזכיר את האם שוב ואף ברגעים מתכנס בתוך עצמו ומשאיר את הילד להתמודד לבד.

למסימו מחדירים מהרגע הראשון שאימו חלתה בסרטן קשה ובוקר אחד ליבה כשל בתפקודו זאת לאחר שעישנה להנאתה סיגריה יחידה. שנים על גבי שנים מסימו מחדיר לעצמו שהוא ננטש על ידי אימו, שלא אהבה אותו, שהשאירה אותו לבדו ורגשות רבים נוספים אשר כולם זועקים ׳חרדת נטישה!׳. נפשו של הילד נשרטה, פשוטו כמשמעו בשל מות האם. לאורך כל הספר, שהוא בעצם סיפור בגוף ראשון על עצמו, כעדות, אנו חווים את האובדן שלו ואת כל השתלשלות חייו כסובבים סביב המוות, העצב, הדיכאון, חוסר הרצון לחיות וכדומה. מסימו מדבר אלינו בעצב ומספר כיצד בשבילו החיים הם כלום ושום דבר וכמה שלא היה מפריע לו להצטרף לאימו בשמיים. בהמשך לתכונות האופי שטיפח הוא גם מראה לנו כיצד כל חייו הצעירים והבוגרים הוא מרחיק מעצמו אנשים מכיוון שמבחינתו אין אדם שיוכל לאהוב אותו באמת. כל הרגשות הללו מתפוצצים ברגע בו מתגלה למסימו סוד שנשמר מפניו במשך כל אותם 40 השנים.

העדות הזו היא עדות של ילד, גם אם היא מסופרת מפיו של אדם המתקרב לחצות את גיל ה50. זהו ילד שלא הצליח להשתחרר מתחושת מות האם שאופפת אותו והוא מראה כיצד נגזר עליו גורל (יותר נכון, כיצד הוא גזר על עצמו את הגורל…) של חיים בצל חוסר האהבה ודחיית אנשים שרק מנסים להתקרב אליו במעט. הספר הזה מבחינתי עוסק בנושא שאנו כולם חרדים לו - מוות של אדם הכי קרוב אלינו, אמא שלנו. אובדן כזה יכול להשליך כל אחד ואחת מאיתנו לבורות עמוקים שלא נוכל לצאת מהם כאנשים בוגרים, אז מה זה עושה לילד? הספר הזה מנסה להכניס אותנו לתוך הנעליים הללו, אבל משהו שם לא עובד…
אומנם הכאב על מסימו מורגש, אבל מעדות כזו (שהרי מדובר כאן בסיפורו האמיתי של הסופר) הייתי מצפה להיות הרבה יותר חודרת, כואבת ומרגשת. ואני פשוט לא הצלחתי להגיע לשם.
אני לא יודעת מאיזו סיבה לא הצלחתי להגדיר את הספר הזה כספר יותר מטוב ובינוני אבל זו הרגשתי.

אין לי את הכלים להמליץ לכם או לא מכיוון שבסופו של דבר מונח בפניכם ספר מגוף ראשון שמספר לכם על מציאות כואבת מאד של אדם ואף אחד מאיתנו לא במקום של לשפוט כאב של אדם אחר ולכן משאירה את הקריאה בספר לשיקולכם.

» ביקורות נוספות של ראיה
» ביקורות נוספות על חלומות יפים - פרוזה #