ביקורת ספרותית על ערפד הערפילים - סדרת רייבנלופט #1 מאת כריסטי גולדן
ספר טוב

---

"הצמא לדם אינו דומה לכל צורך אחר , רעב שאין לו כל מקביל.
האדם התועה במדבר, לשונו נפוחה ונדבקת לגרונו, המשתוקק לטיפת לחות מזערית כדי להקל על היובש הנורא בפיו -
צמאונו אינו כלום בהשוואה לשלי.
אסיר בתא הכלא שלא אכל ימים, הוא חש את קיבתו החלולה , הוא מביט בעכברים בתא , בקש המזוהם של מצעו , בבשרו שלו , כעל משהו לאכלו - רעבונו אינו קרוב לשלי. וכך אנו מקיצים כל לילה".

ג'אנדר סאנסטר (מתאר איך זה להיות ערפד)


ערפד הערפילים הינו הספר הראשון בסדרת הפנטזיה - אימה גותית : רייבנלופט.

על סדרת הספרים המופלאה הזו כתבתי בביקורת שלי על הספר השני בסדרה - אביר השושנה השחורה ואני מצרף כאן את הקישור: http://simania.co.il/showReview.php?reviewId=89434

במקור זוהי סדרה של 20 ספרים שרק 6 הראשונים תורגמו לעיברית בשנות ה-90 כאשר ספרים 7 ו-8 ("האויב שבפנים", "אני , סטראהד") תוכננו להיות מתורגמים אך דבר זה למיטב ידיעתי לא קרה בסופו של דבר. כיום ניתן למצוא בעיברית את ספרים 1 - 6, וכן את הספר האחרון בסדרה , ספר מספר 20, שנקרא "רוח הוורד השחור" שהוא המשכו של הספר השני בסדרה - "אביר השושנה השחורה" (בתרגום מאוחר יותר נקרא "אביר הורד השחור" ).

את הספר הזה קראתי לראשונה לפני 20 שנה כמעט וכמו שזכרתי - זהו ספר רומנטי ועצוב. זה לא מפתיע כי גם הספר השלישי בסדרה, ריקוד המתים, שנכתב גם הוא ע"י הסופרת כריסטי גולדן , הינו רומנטי ואפל.

קודם קצת על ערפדים היות והם גיבורי הספר - לא מדובר כאן על ערפדים חתיכים ומיוסרים כמו בסדרת הספרים שהפכה לסדרת סרטים TWILIGHT ("דמדומים") כי אם בערפדים מעולם המערכה של מבוכים ודרקונים , כלומר יצורים מרושעים ואל מתים שניזונים מדמם של בני אדם.
ערפדים הם אל מתים תבוניים (שלא כמו שלדים או זומבים מונפשים) ויש להם יכולות רבות כגון היכולת להקסים ולהפנט את כל מי שמביט בעינהם, היכולת לנוע במהירות מדהימה בדממה, רק שיפוד עץ בלב או כלי נשק מקודשים או קסומים יכולים לפגוע בהם, כוח על אנושי, היכולת לשנות צורה לערפל , זאב גדול או עטלף ולרוב הם גם שומרים על היכולות שהיו להם כבני אדם חיים - למשל הטלת לחשים.
חולשותיהם : חייבים לקבל הזמנה מפורשת מבעל הבית על מנת להכנס למקום פרטי, לא יכולים לחצות מים זורמים , לא יכולים להביט במראה, רגישים לשום, אור השמש הורג אותם.

"ערפד הערפילים" מיוחד מכמה סיבות:
ראשית זהו הספר שפותח את סדרת רייבנלופט.

שנית בספר הזה אנו מתוודעים לאחד מהאנטי-גיבורים של הספר הלוא הוא הרוזן סטראהד פון זרוביץ' אדון הערפדים שמופיע לפחות בעוד שני ספרים בסדרה ("אביר השושנה השחורה" , "אני, סטראהד" ).

שלישית : גיבור הספר ג'אנדר סאנסטאר (ג'אנדר כוכב-חמה בתרגום החדש יותר שפחות אהבתי) הוא אלף שהינו ערפד טוב לב וזה כבר מאוד מיוחד. קודם כל טבעם הקסום של האלפים מונע מהם להפוך לאל מתים כמו ערפדים או למחליפי צורה כמו אנשי זאב. בניגוד לבני אדם, אם אלף ננשך ע"י ערפד או איש זאב הוא יחלים לחלוטין או ימות. נדיר שהקללה תדבק בו. בנוסף השינוי לערפד כמעט תמיד הופך את הערפד החדש למרושע ולא משנה איזה אדם היה בחייו. כך שג'נדאר - אלף ערפד טוב לב - הוא אכן נדיר ומיוחד.

ג'נדאר הינו אלף זהוב שכבר כמה מאות שנים חי כערפד (נסיבות הפיכתו לערפד מופיעות בספר). הוא משתדל לחיות מדמן של חיות , חי בגפו בקרבת העיר מי מצולות ומתגעגע לארצו - אברמיט ,שהיא ארץ האלפים . מולדתו וכן העיר מי מצולות הינן מקומות שמופיעים בעולם המערכה "ממלכות נשכחות" . זה נחמד כי גיבור הספר השני בסדרת רייבנלופט , אביר המוות הלורד סות', מגיע במקור מקרין , יבשת הנמצאת בעולם המערכה/ סדרת "רומח הדרקון" . כך אנו רואים שהעולם בו מתרחשת סדרת רייבנלופט הוא מין גיהנום שמהווה "תחנה אחרונה" ליצורים מסדרות ספרים אחרות. אציין שמי ששולט בעולם הזה הינם כוחות אפלים חסרי שם שנהנים מסבלם של אחרים כולל מפלצות נוראיות שמגיעות דרך הערפילים כמו אביר המוות בספר השני.

באחד מטיוליו לבית המשוגעים המקומי ,שם הוא ניזון כשהוא לא יכול להתגבר על תאוות הדם שלו, הוא פוגש אישה שבורה בשם אנה שמקסימה אותו. בהמשך הוא מנסה לחקור מה מקורה ומה גרם לקללתה אך ללא הועיל. לאחר אירוע קשה אותו הוא חווה לפתע פתאום מקיפים אותו ערפילים קסומים והוא מוצא ואת עצמו בעולם אחר לחלוטין בממלכה שנקראת בארוביה ונשלטת ע"י אדון הערפדים סטראהד פון זרוביץ' המרושע. היות וג'אנדר הינו ערפד עתיק כבן 500 שנה ואילו סטראהד ערפד צעיר כבן 100 מבקש ממנו האחרון ללמד אותו ולהדריך אותו ולג'אנדר האומלל והבודד אין יותר מידי ברירות . הוא זר בעולם החדש אליו הגיע והוא כמהה לחברה. אך סטראהד מרושע , והוא גם מסתיר סודות אפלים ביותר...

כך אנו עדים למאבק קלאסי בין טוב לרע לאורך הספר בין ג'אנדר לסטראהד וכן למאבקים הפנימיים של האלף הערפד הטוב עם עצמו . הספר עצוב , במיוחד הסוף אך יש גם גרעין של אופטימיות, תקווה וגאולה. לא אגלה מי ניצח רק אציין שיש יותר מדרך אחת לנצח ושלפעמים הנקמה הכי טובה היא לא לעשות את מה שמצופה ממך .

לסיום אני מביא פה ציטוט נוסף מפיו של ג'אנדר כשהוא נשאל איך זה להיות ערפד:

"החתן הבא אל אהובתו בפעם הראשונה חווה רק צל חיוור של התלהבותנו. הצייר שמסיים את ציורו אינו מגיע לשמחתנו. הדם הוא החיים ואין דבר יפה יותר מלקחת אותם, לחוש אותם נשפכים לקרבך כאילו היית כלי ריק המתמלא לבסוף. זוהי אשלייה, אנו יודעים זאת - יודעים זאת - ובכל זאת ממשיכים"

» ביקורות נוספות של asheriko
» ביקורות נוספות על ערפד הערפילים - סדרת רייבנלופט #1