“"הצמא לדם אינו דומה לכל צורך אחר , רעב שאין לו כל מקביל.
האדם התועה במדבר, לשונו נפוחה ונדבקת לגרונו, המשתוקק לטיפת לחות מזערית כדי להקל על היובש הנורא בפיו -
צמאונו אינו כלום בהשוואה לשלי.
אסיר בתא הכלא שלא אכל ימים, הוא חש את קיבתו החלולה , הוא מביט בעכברים בתא , בקש המזוהם של מצעו , בבשרו שלו , כעל משהו לאכלו - רעבונו אינו קרוב לשלי. וכך אנו מקיצים כל לילה".”