ביקורת ספרותית על אשמת הכוכבים מאת ג'ון גרין
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 31 באוגוסט, 2015
ע"י פו


*אל תקראו אם לא קראתם את הספר - זה לא ספר, זה הרבה יותר מזה -*

אשמת הכוכבים.


פנטזתי על הספר במשך שבועות. הצקתי לכל החברות שלי כדי לנסות להשאיל את הספר. ביקרתי בספריה כל יום כדי לבדוק אם הוא שם סוף סוף. לבסוף, אחת מהחברות שלי, שבדיוק חזרה מחו"ל, נתנה לי אותו. כמעט בכיתי רק מהמראה של הספר הזה בידיי.


אז אתם שואלים מה קרה? אני אגיד לכם.


הפנטזיות שלי היו כלום לעומת הספר עצמו. אני לא מתרגשת מספרים, והתרגשתי. אני לא בוכה מספרים, ובכיתי. אני לא עוצרת באמצע המשפט של אוגאסטוס כדי לבכות קצת מתחת לשמיכה, ועשיתי את זה.
האהבה היתה קיטשית, אבל לא קיטשית. הייזל היתה בוגרת, אבל ילדותית. אוגאסטוס היה מושלם, אבל... טוב, הוא היה מושלם.
"סרטן העצמות לפעמים לוקח לך איבר, רק כדי לבדוק אותך. אחר כך, אם אתה מוצא חן בעיניו, הוא לוקח גם את היתר."

ג'ון גרין. ג'ון גרין, אתה מוכן לספר לי איך אתה יכול לעשות את זה? איך אתה יכול לכתוב ספר כל כך יפה וכל כך מיוחד וכל כך שונה וכל כך לבד שמרגש כל כך הרבה אנשים וגורם לכל כך הרבה אנשים לבכות, ולא לתת להם לקרוא עוד? איך אתה מסוגל לעזוב ככה את הייזל תלויה באוויר מול המכתב של אוגאסטוס? אז אמנם לא עצרת באמצע משפט, אבל השארת אותי בהרגשה שהספר נגמר באמצע.
אני רוצה לדעת מה קורה לבחורה בת השלושים וששה חצאי-שנים הזאת, שכבולה לבלון חמצן כמו כדור ברזל בשלשלת, עד שהיא מתה. אני רוצה לקרוא את הספר הזה עד שהוא ייגמר באמצע המשפט שממש לא מתאים להיות אחרון.

הייזל היתה... טוב, אי אפשר בכלל לתאר אותה. היא היתה חמודה ולא-חמודה וסרקסטית ולא-סרקסטית ומצחיקה ולא-מצחיקה ו... המילה היחידה שמתארת אותה היא "הייזל". אבל זה לא נחשב, כי זה השם שלה. הייזל היא הייזל.

הספר הזה הוא לא ספר, הוא עצב ויופי טהורים שנתקעו בתוך דפים. אל תפחדו בגלל שזה "ספר סרטן", וזה עצוב מדי. אפילו להייזל יש מה להגיד על זה.
"אבל זה לא ספר סרטן, כי ספרי סרטן זה הדבר הכי מבאס שיש."
אז זה לא ספר סרטן, כי לא כל ספר שיש בו חולי סרטן הוא כזה. זה רומן, זה פילוסופיה, זה הכול בשבילי.
ג'ון גרין, אתה מדהים.

הספר הזה כל כך בודד. הוא היחיד ש:
*בכיתי בו
*צחקתי בו
*התאהבתי בו
*התגעגעתי אליו
*לא יכולתי לחיות דקה בלעדיו

תקראו, ואני מבטיחה בכל לבי שתהנו, ולא תישארו אדישים לחיים כמו קודם.
7 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אורגת הדיו (לפני שנתיים ו-5 חודשים)
זה כל כך נכון. אלוהים. ביקורת יפהפייה על ספר יפהפה.





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ