ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 30 באוגוסט, 2015
ע"י Leilany
ע"י Leilany
מודה ומתוודה- זו הפעם השנייה בה התחלתי לקרוא את הספר. בפעם הראשונה הוא נזנח לאחר כחמישים עמודים.
הפעם, לאחר קריאת ביקורת מהללת, הכרחתי את עצמי לצלוח 200 עמודים. לאחריהם, הקריאה שאבה אותי ומצאתי את עצמי קוראת בחמש בבוקר.
כאשר הייתי ילדה, פחדתי מהחשיכה. דמיינתי מפלצות אורבות בחדרי מדרגות חשוכים, שודדים חמושים בפינות מוצללות ברחובות ואינספור דמויות מחרידות אחרות בין הצללים. ניקטופוביה (פחד מהחושך) איננו פחד ישיר מהחושך, אלא פחד מהדברים שעלולים לארוב בו.
סנדרסון המציא עולם קודר, בו שולטים ערפילים ואבק מכסה את פני האדמה. רוב אוכלוסיית עולם זה מסתגרת בבתיהם עם רדת החשיכה בכדי להימנע מהערפילים ומה שנחבא בהם. שלא כמו בעולמנו, בעולמו של סנדרסון הערפילים מתנהגים כמו ישות חיה- הם זורמים ,עוטפים את הנקרה בדרכם וחודרים דרך דלתות פתוחות.
הקסם בעולם זה מקורי ביותר- מערכת המבוססת על שימוש במתכות, כאשר לכל מתכת השפעה שונה. המורכבות והשונות של הקסם, ביחד עם תיאוריו המהפנטים של הסופר, הופכים את הספר לתענוג גדול.
העלילה עצמה מקורית, והדמויות קמות לחיים בדמיון. הקרבות מתוארים בפירוט רב, וכך גם הסביבה העגומה והאפרורית.
בניגוד לספרים אחרים בז'אנר, אחת הדמויות הבולטות והחזקות היא דמות נשית. וין היא יתומה העובדת בצוות גנבים. בפעולה כושלת היא פוגשת בקלסייר, אלומנטיקן/ערפילאי כמוה, אשר מחליט לקחתה תחת חסותו וללמדה. היא מצטרפת אל צוותו של קלסייר, ולראשונה בחייה לומדת לבטוח באנשים סביבה ולהרגיש שייכת.
ספר מהפנט שישאב אתכם עמוק אל תוך הלילה.
6 קוראים אהבו את הביקורת
6 הקוראים שאהבו את הביקורת
