ביקורת ספרותית על אשמת הכוכבים מאת ג'ון גרין
ספר מעולה

---

מוזר. בסימניה יש לספר שני תקצירים. אחד, מכריכת הספר בעברית והשני, לא ברור לי מקורו.
את השני אני לא אוהבת ולא מסכימה עם הכתוב (שמתי אותו כאן למטה). השני מדבר על אהבה בלתי אפשרית ולא צפויה. על מסע בעקבות ספר עלום.
תתעלמו מהשני. זה מכריכת הספר מתאים יותר.

והנה הביקורת שלי על הספר שכבר נאמר עליו כל כך הרבה:
שנון. מקסים. משעשע. מסקרן. עצוב. אמיתי. אפשרי. חכם. מרגיש. אוהבת. מאוד.
לא צריך יותר מזה. מילה אחת מספיקה. זה עניין של מתמטיקה ואינסוף.

------------------------

התקציר השני, זה שאני לא אוהבת, בסימניה:
אשמת הכוכבים הוא סיפור של אהבה בלתי-אפשרית, בתנאים בלתי-אפשריים, שלא ישאיר עין יבשה גם בקרב הציניים שבקוראים. זהו סיפור אהבתם הלא צפויה של הייזל ואוגאסטוס, שניהם מתבגרים חולי סרטן, שיוצאים למסע משותף בעקבות ספר עלום. אבל הסיכום היבש הזה לא עושה צדק לספר המצחיק-מורבידי, החכם, הפילוסופי-אך-לא מתפלסף, השנון והמרגש הזה ולגיבוריו, שנעים בין הקומי לטרגי ובין החיים למוות ובדרך מעוררים שאלות נוקבות על המשמעות של שניהם.

"אבל זה לא ספר סרטן, כי ספר סרטן זה הדבר הכי מבאס שיש" ג'ון גרין הוא סופר אמריקאי עטור פרסים שספריו הופיעו ברשימות רבי-המכר של הניו יורק טיימס. בין הישגיו הרבים ניתן למנות את מדליית פרינץ ופרס אדגר. הוא הגיע פעמיים לרשימה הסופית של המועמדים לספר השנה של הלוס אנג'לס טיימס.

» ביקורות נוספות של michalro
» ביקורות נוספות על אשמת הכוכבים