בתור תולעת ספרים, זה הספר היחיד שאני מסוגלת פיזית לזרוק לקיר ולקלל.
הכל התחיל כשהתארחתי במלון ממוצע של כוכב וחצי בירושלים למשהו כמו שבוע. לפני שנסעתי פגשתי קרובת משפחה. היא דחפה לי את הספר לידיים ואמרה, "את חייבת לקרוא את זה, חייבת! זה רומן ערפדים, את תאהבי את זה."
אם להיות כנה, היא באה לי בזמן. בדיוק סיימתי את זה של סטיבן קינג, ספר מעולה, והייתי צריכה ספר טוב. שבוע שלם במלון בלי לקרוא יכול היה

הרבה לא יאהבו לקרוא את אותו סיפור מנקודת מבט אחרת.
הערפד אדוארד מספר את סיפור אהבתו לנערה בלה כאשר הסיפור של בלה מנקודת המבט של בלה סופר ב"דמדומים".
לפני כעשור, כשקראתי את "דמדומים", נשאבתי לפנטזיה. היום בקריאה שניה וממרום גילי המופלג הכתיבה פחות מוצלחת בעיני (והתרגום עוד פחות מוצלח).
לאחר שצברתי עוד עשור של קריאה מאתגר יותר לעניין אותי.

לעומת זאת, Midnight Sun הוא רומן פנטזיה שלוקח את הרומ

כן כן, אני יודעת, זה ספר לנערות מתבגרות.. קפצו לי כולכם! אני בת 32 ואהבתי את הספר הזה! :)

*למרות שאני נמנית עם אוהבי שפת הקודש, משום מה נראה לי שעדיף לא לקרוא את הספר הזה בעברית.. חוץ מזה שספרים קלילים זה תירוץ טוב עבורי להשחיז את האנגלית.. :)