“שמעתי את הספר באנגלית. לא יכולתי להפסיק להאזין. הסופרת מקריאה את הסיפור שהיא כתבה. היא שחקנית, הסופרת. היא לא מקריאה קלאסית או טובה במיוחד אבל היא מקריאה מהנשמה, כמו שהיא כתבה, ל- *זה* היא התכוונה. כנראה. השאירה. אותי. חסרת. נשימה. הסיפור הוא לא רומן רומנטי סטנדרטי, הוא מורכב יותר. הגיבורה בוגרת, עם בת מתבגרת. לא אחת הספר מכניס להירהורי הורות - מה שטוב לילדינו לעומת מה שעושה לנו טוב.”

“*ביקורת למבוגרים בלבד* זה לא קל לאהוב את הספר הזה. השליש הראשון שלו הרגיש לי נורא קרינג'י, ואני חושבת שמה שעזר לי לצלוח אותו זה שדמיינתי את השחקנים של הסרט, שאמור לצאת מאוחר יותר השנה. היה הרבה יותר קל לחבב את סולן (הדמות הראשית) בתור אן האת'ווי. בכל אופן, אנחנו עוקבים כאן אחרי סולן שהיא בעלת גלריה בת שלושים ותשע וחצי, שזה פרט קריטי עבורי, כי בעותק הפיזי שלי כתוב שהיא בת שלושים וחמש. אז אתם”

“שמעתי את הספר באנגלית. לא יכולתי להפסיק להאזין. הסופרת מקריאה את הסיפור שהיא כתבה. היא שחקנית, הסופרת. היא לא מקריאה קלאסית או טובה במיוחד אבל היא מקריאה מהנשמה, כמו שהיא כתבה, ל- *זה* היא התכוונה. כנראה. השאירה. אותי. חסרת. נשימה. הסיפור הוא לא רומן רומנטי סטנדרטי, הוא מורכב יותר. הגיבורה בוגרת, עם בת מתבגרת. לא אחת הספר מכניס להירהורי הורות - מה שטוב לילדינו לעומת מה שעושה לנו טוב.”

“*ביקורת למבוגרים בלבד* זה לא קל לאהוב את הספר הזה. השליש הראשון שלו הרגיש לי נורא קרינג'י, ואני חושבת שמה שעזר לי לצלוח אותו זה שדמיינתי את השחקנים של הסרט, שאמור לצאת מאוחר יותר השנה. היה הרבה יותר קל לחבב את סולן (הדמות הראשית) בתור אן האת'ווי. בכל אופן, אנחנו עוקבים כאן אחרי סולן שהיא בעלת גלריה בת שלושים ותשע וחצי, שזה פרט קריטי עבורי, כי בעותק הפיזי שלי כתוב שהיא בת שלושים וחמש. אז אתם”