שמעתי את הספר באנג<mark>לי</mark>ת. לא יכולתי להפסיק להאזין.
הסופרת מקריאה את הסיפור שהיא כתבה.
היא שחקנית, הסופרת.
היא לא מקריאה קלאסית או טובה במיוחד אבל היא מקריאה מהנשמה,
כמו שהיא כתבה, ל- זה היא התכוונה.
כנראה.
השאירה. אותי. חסרת. נשימה.

הסיפור הוא לא רומן רומנטי סטנדרטי, הוא מורכב יותר.
הגיבורה בוגרת, עם בת מתבגרת.
לא אחת הספר מכניס להירהורי הורות - מה שטוב <mark>לי</mark>לדינו לעומת מה שעושה לנו טוב.