“שמעתי את הספר באנגלית. לא יכולתי להפסיק להאזין.
הסופרת מקריאה את הסיפור שהיא כתבה.
היא שחקנית, הסופרת.
היא לא מקריאה קלאסית או טובה במיוחד אבל היא מקריאה מהנשמה,
כמו שהיא כתבה, ל- *זה* היא התכוונה.
כנראה.
השאירה. אותי. חסרת. נשימה.
הסיפור הוא לא רומן רומנטי סטנדרטי, הוא מורכב יותר.
הגיבורה בוגרת, עם בת מתבגרת.
לא אחת הספר מכניס להירהורי הורות - מה שטוב לילדינו לעומת מה שעושה לנו טוב.”