ביקורת ספרותית על הזהו אדם? - ספרית אופקים #145 מאת פרימו לוי
ספר טוב

---

סיפורים הקשורים בשואה ומלחמת העולם השניה הם הנושא המעניין ביותר מבחינתי לקריאה. קראתי המון ספרים בנושא, חלקם סיפורים ועדויות אישיות של ניצולים. חשבתי שכבר שמעתי את הרוב, שספרים נוספים שאקרא הם וריאציות על אותו דבר. שהרי רוב הניצולים עברו את אותה תופת, שאת העובדות עליה כולנו מכירים כבר.
החידוש שהספר הזה מהווה מבחינתי, הינם גילויים של צד שהוא אולי לא כל כך "יפה" בסיפורי הניצולים. דוגמא: ככל שהמספר על היד של הניצול באושוויץ היה גבוה יותר, זה העיד שהוא יותר "צעיר" במחנה ולכן חשוף יותר לקומבינות מצד אסירים ותיקים ממנות שלא היתה להם שום בעיה לתחמן אותות כדי לזכות בפרוסת לחם נוספת. שכדי לשרוד לא בחלו בכלום, כולל גניבות והלשנות עליו. אם לא קלטת עם מי אתה צריך "להסתדר" (למשל עם הקאפו או עם אחראי הבלוק)- "הלך עליך". או למשל שסחר-מכר עם עצירים פוליטיים במחנה או עם אזרחים "עובדי חוץ" היה מאוד נפוץ במחנות. וככל שהקומבינה שלך עם מישהו בכיר יותר, כך הסיכוי שלך לחיות הלך ועלה. אבל גם הסיכון גבר בהתאמה.
דהיינו, לא הכל היה הירואי בסיפורי הניצולים. באמות המוסר המקובלות כיום, היו אנשים שעשו דברים "לא יפים" או "לא מוסריים". האם אנחנו יכולים לשפוט אותם במונחים נורמטיביים? איך מרגיש אדם נרדף? האם הוא לא יבחל בשום אמצעי וקומבינה כדי לזכות בעוד כמה ימים לחיות? דילמות מוסריות לא פשוטות, שלדעתי אין לנו את הכלים הנפשיים והמוסריים לדון בהן.
ספר לא קל, הרבה חומר למחשבה.
מומלץ.

» ביקורות נוספות של תולעת חמודה
» ביקורות נוספות על הזהו אדם? - ספרית אופקים #145