ביקורת ספרותית על הפרדס . משלי בקבוקים, פונדקו של ירמיהו - הוצאות שונות מאת בנימין תמוז
ספר טוב

---

חוות הדעת מתייחסת לספר "הפרדס"/ בנימין תמוז.

מאז 7 לאוקטובר, לא הצלחתי לקרוא ספר אחד מתחילתו ועד סופו, המציאות ההזויה שאנחנו חיים בה סיפקה לי תירוץ טוב (או עלוב, תלוי איך מסתכלים על זה). אבל העובדה היא ש"הפרדס" הוא הספר הראשון שאני מצליחה לסיים לקרוא.

לכאורה, העלילה מתוארת מפיו של אגרונום שמגיע לחלוק את הידע המקצועי שלו בפרדס ביפו, החל מתחילת המאה ה- 20, מתארת את חיי המשפחות שחיו שם בהמלך השנים ועד לשנת 1956 לערך, תקופת מלחמת קדש. כל זאת, במקביל להיסטוריה של ישראל בתקופה זו, החל מגירוש התורכים, גירוש המנדט הבריטי, שתי מלחמות העולם, הקמת מדינת ישראל, נטישת יפו על ידי תושביה הערבים, מלחמת העצמאות.

במרכז העלילה- לונה, אישה אילמת וחרשת, בתו של הטורקי שקיבל את האגרונום לביתו ובהמשך הופכת לאשתו של הבעלים הבא של הפרדס והאחוזה. אישה יפה, מכושפת, מכשפת, שמנהלת מערכות יחסים לא מקובלות בלשון המעטה עם הגברים שבחייה.
במקביל, מערכת יחסים בין שני אחים, אחד יהודי והשני ערבי (בנים לאותו אב, לא לאותה אם), כשבמהלך העלילה מתגלה התהום התרבותית והתפיסתית ביניהם והיחס שלהם לאדמת ארץ ישראל.

לא יכולתי להימנע מהמחשבות שעלו בי תוך כדי הקריאה, על הרלוונטיות של ההבדלים בין יהודים לערבים לגבי תפיסת האדמה שלהם, על הרצון של כל צד לסלק מפה את האחר, למרות שהספר נכתב ב- 1972 ואנחנו היום ב- 2025. על כמה תמימים היינו (ואולי עודנו) באמונתנו שנוכל לחיות בשלום עם הערבים לצידנו (ובתוכנו?) ועל איך המציאות מכה בנו שוב ושוב, וכמה נוח ליפול שוב ושוב למלכודות האלה. כאילו שום דבר לא משתנה למעלה מ- 120 שנה על האדמה שלנו.

» ביקורות נוספות של תולעת חמודה
» ביקורות נוספות על הפרדס . משלי בקבוקים, פונדקו של ירמיהו - הוצאות שונות