"ליל העשרים" הוא מחזה מאת יהושע סובול, שנכתב בתחילת שנות ה-70 על פי יומני חברי קבוצת ביתניה עילית של השומר הצעיר, במהלך עבודה משותפת עם שחקני תיאטרון חיפה בבימוי נולה צ'לטון.
המחזה מתרחש בתקופת העלייה השלישית, שבה עלו לארץ ישראל כ-35,000 עולים חדשים, רבים מהם בוגרי תנועות נוער, אשר חיפשו בארץ מקום להגשמת חלומותיהם.
בוגרי תנועת השומר הצעיר, שבהם עוסק המחזה, הושפעו רבות מרעיונות החיבור של האדם לטבע, ממשנתו של א.ד. גורדון, גוסטב לנדאוור וברוחן של תנועות הנוער הגרמניות.
המחזה מבוסס ברובו על הקובץ 'קהיליתנו', שאת חלקו כתבו אנשי ביתניה עילית, חלוצי העלייה השלישית, זמן קצר לאחר שנסתיימה עבודתם במקום ולאחר שהצטרפו לקבוצת גדוד שומריה, שעסקה בסלילת כביש חיפה-ג'דה.
הקובץ נערך על ידי נתן ביסטריצקי ויצא לאור ב-1922 על ידי 'קיבוץ א' של השומר הצעיר - כביש חיפה ג'דה' - אנשי ביתניה עילית, שחברו לקיבוץ ב' - אנשי גדוד שומריה, ומאוחר יותר באותה השנה הקימו חברים משתי הקבוצות, בצוותא, את קיבוץ בית אלפא. ; סיפור המחזה מתאר את המתרחש בקבוצת ביתניה עילית, המונהגת בידי מאיר יערי.
המחזה מגולל את השאלות המוסריות, הקשיים והלבטים איתם נתקלים החלוצים ערב עלייתם לקרקע.
עלילת המחזה עוסקת בלילה האחרון של הקבוצה בביתניה, בו הם מקיימים שיחת קבוצה סוערת.
חברי הקבוצה חושפים איש איש את נפשו, ובעצם מתארים את התנגשותן של האידיאות המופשטות במציאות הארץ-ישראלית דאז. יהושע סובול בוחר לשקף את דעותיהן של הדמויות כדי להראות את הדעות הרווחות אז בקרב מגשימי הציונות - אולם בעשותו כך הוא חושף את הקוראים לוויכוח אידאליסטי-רוחני, של דמותו של החלוץ בארץ ישראל, הקשיים העומדים בפניו ונכונותו להתמודד איתם.

שם הספר
נפש יהודי / הלילה האחרון של אוטו ויינינגר
גיטו - מחזה
אדם
במרתף