ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 10 באוגוסט, 2025
ע"י תולעת חמודה
ע"י תולעת חמודה
כשהייתי ילדה בשנות ה- 70 וה- 80, הקיבוץ נראה בעיני מקום אידיאלי, קסום, חלומי, רחוק ובלתי מושג. בני הקיבוצים נתפסו כאליטה נכספת, כמעט בני אלילים. מתסבר שהמציאות הנחווית על ידם, לא היתה תמיד נוצצת ואידיאלית. סמדר גונן מספרת את חוויות הילדות וההתבגרות שלה בקיבוץ חפציבה שבעמק יזרעאל, חושפת מחקרים מרתקים על הלינה המשותפת והבעיות שהיא יצרה, על הבעיות שהיו בחברת הילדים, כיצד הקיבוץ התמודד (או יותר נכון לא התמודד) איתן. אהבתי את הספר, אם כי החלק החקרי היה לי מעט ארוך מדי, הייתי מעדיפה יותר סיפורים אישיים. תודה על הקול החשוב הזה!
קורא אחד אהב את הביקורת
1 הקוראים שאהבו את הביקורת
