ביקורת ספרותית על ביקור הגברת הזקנה מאת פרידריך דירנמאט

---

לפני כחודש, אחרי הצגה קצרה פה והצגה קצרה שם ויום בפסטיבל התיאטרון לנוער בבת ים, ואגדות וחנוכה ומה לא, הודיעה המורה שלנו לתיאטרון שאנחנו עומדים להתחיל על הפקת סוף השנה שלנו.
כולנו, כמובן, הסתקרנו מאוד, והשאלה הגדולה הייתה "איזה מחזה? איזה מחזה? איזה מחזה?"
אך בגלל שהמורה שלנו היא רק בן אדם - ועוד אחת עסוקה מאוד - היינו צריכים לחכות די הרבה זמן עד שתיוודע לנו התשובה.
יום בהיר אחד בישר לנו הבן של המורה - שהיה כמובן מרגל מצוין למטרות שלנו - שיש התלבטות.
"היא מתלבטת בין 'הנסיך הקטן' לבין מחזה על אישה זקנה ורצחנית," הוא סיפר לנו.
אני לא אספר לכם מה הייתה הבחירה שלה. אני בטוחה שאתם מספיק אינטיליגנטים להבין לבד שאם למחזה קוראים "ביקור הגברת הזקנה" הוא כנראה לא הנסיך הקטן.
ואז נזכרתי.
לפני שנה או שנתיים, כשהייתי בת אחת עשרה, ככל הנראה, קיבלנו עלון הביתה, ובו היה כתוב משהו כזה:

"המיליארדרית קלייר זאכאנאסיאן חוזרת אחרי עשרות שנים לעיר הולדתה, כדי לנקום על העלבון ועל שברון הלב , לקנות לעצמה צדק. אנשי העיר המוזנחת, השקועה "בזבל" מצפים שהאורחת תתמוך בהם ותשקם אותם לזכר ימים עברו. קלייר מוכנה לתרום בגדול, אבל התמורה שהיא דורשת, מזעזעת ומאיימת.

התושבים דוחים בתחילה את ההצעה המפלצתית, אבל סחרחרת הרכישות על חשבון המיליארד המובטח, והסיכוי לחיי נוחות ורווחה, מעוותים ומשחיתים אפילו את הטובים שבהם. בחברה שהפכה להיות חומרנית עד אימה, אין לרעיונות מוסריים אפשרות להתקיים.

קלייר מאמינה שהכל ניתן לקנות תמורת כסף, בתנאי - שיש לך הסכום הדרוש. "

אני זוכרת שהזדעדעתי. לא הבנתי מה זה המחזה המחריד הזה. הגורל כנראה החליט לצחוק עלי, ולגרום לי לשחק שנתיים אחר כך באותו המחזה ממש. והפעם, בלי להזדעזע.
המחזה הזה מעלה שאלה אמיתית. דילמה רצינית. ביקורת חברתית נוקבת, אם לצטט את אותה מורה לתיאטרון.
המיליארדרית קלייר וזאחסטן (בשבילי היא וזאחסטן, נא לחיות עם זה) מגיעה אל עיירת נעוריה. העיירה נמצאת במצב כלכלי קשה, אפילו את בית העירייה הם לא מסוגלים לפתוח ולשפץ כמו שצריך. וכמו שהם אומרים, המליארדרית היא תקוותם האחרונה.
בתמורה לעזרתה, בשווי של מיליארד, אומרת קלייר שהיא תקנה לעצמה צדק - והצדק מתגלה בדמותו של אלפרד אייל, ארוסה לשעבר, מת.
אני אעצור כאן, כי אם אמשיך רוב הביקורת תהיה התלהבות רצינית מהעובדה שסוף סוף - סוף סוף! - יש לי טקסט. אסכם בקצרה שזה מחזה מרתק, אומנם קשה אך מעורר מחשבה ודיון.
ואתם? אתם יכולים לאחל בהצלחה ;)

» ביקורות נוספות של אורגת הדיו
» ביקורות נוספות על ביקור הגברת הזקנה