הביקורת נכתבה ביום שבת, 29 בדצמבר, 2012
ע"י יחיאל
ע"י יחיאל
מחזה נהדר. אבל קצת עצוב. לאורך כל המחזה חיכיתי ל"הפי אנד" אבל התעצבתי לגלות שלא היה שינוי דרמטי.
כשהתחלתי לקרוא את המחזה האנשים הסתכלתי על האנשים והגברת בנקודת מבט אחת ובסוף המחזה באחרת..
כן, אני לא יכול לשפוט את תושבי העיר, אני לא חושב שהם מרושעים, קשה לי להעמיד את עצמי בניסיון קשה כל כך.
אבל מה שהיה עצוב לי, זה שהבנתי שבסופו של דבר, באיזה מקום, כולנו אזרחי העיר. אנחנו אמנם לא רוצחים אדם בשביל כסף, ואף אחד לא יציע לנו את זה. אבל המהפכה המודרנית והריצה לכסף, כבוד, וקידמה, לפעמים גורמת לנו לאבד את הדברים החשובים והבסיסים ביותר, והם חברות, נאמנות ומשפחה.
משפחה, הדבר הכי עצוב ומוזר שהיה לי במחזה, זה שמשפחת איל לא תמכה באלפרד. איך זה ייתכן? נכון שכנראה הם לא עשו את זה במודע, ולא רצו שימות, אבל העיוורון מהמציאות פשוט מעורר תהייה. אני חושב שגם אנחנו לפעמים חיים באשליה שיהיה טוב מבלי שנעשה דבר, ואחר כך אנחנו מתפלאים שקרו דברים כאלו במציאות.
7 קוראים אהבו את הביקורת
7 הקוראים שאהבו את הביקורת
