ביקורת ספרותית על 1984 - ספריה לעם #154 מאת ג'ורג' אורוול
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 30 במאי, 2015
ע"י snow fox


כבר הרבה זמן אני מחפשת מי התחיל את ההיסטריה של העתיד הדיסוטופי/פוסט אפוקליפטי.

בהתחלה חשבתי שזה משחקי הרעב (מה שהיה לי די ברור) ואחריו הגיעו כל השאר, אז נתקלתי בכעורים (אכתוב ביקורת) וגיליתי שהספר נכתב ב-2004, כלומר לפני משחקי הרעב והייתי בטוחה שהוא הראשון שכתב על כך (מה זה התרגום הזה לספר של כעורים?! לקח 10 שנים לתרגם אותו. 10!!).
לאחר כמה זמן, הגעתי אל המעניק שנכתב הרבה לפני שניהם ב-1993 והשתכנעתי שזהו. אין מישהו שהקדים אותו.
הגעתי לחברה שלי באזור ירושלים. ראיתי שהיא קוראת בשקיקה ספר ירוק שכתוב עליו בגדול "1984". ששאלתי אותה על מה זה, היא התחילה לספר לי הכל בהתרגשות גדולה(עם ספוילרים כבקשתי). ומאז הכרחתי את עצמי לחפש אותו בכל מקום.
התברר לי שהוא נכתב הרבה לפני הכל. לפני המעניק, כעורים ובוודאי שמשחקי הרעב.
אז הנה. הגעתי אל המקור. אני די בטוחה שזה זה (או שלא, *מבט זדוני וצחוק מרושע*).

הספר שנכתב ב-1949 ומפורסם עד היום, הא ספר שמבקר את המשטרים הטוטליטריים (סוג של שלטון דיקטטורי) ואת החברה עם שילובים פסיכולגיים.

הספר מעולה. הוא כתוב בשפה גבוה ובאותיות קטנות יחסית אבל עדין מעולה. הוא מותח ומסקרן, הוא יקפיץ את ליבכם (במובן הטוב) וכל נער/ה שמתלונן/ת על כך ש"ספרי הנוער בימינו ממש גרועים ו/או לא מתאימים לרמה שלנו" מוזמן לקרוא את הספר.

ביקורת יחידה: המין המיותר. סליחה אבל לא סבלתי את זה. ועוד משהו: הוא יכל לעשות עתיד יותר רחוק כדי שלא נחשוב "אהה זה לא קרה" ואולי ככה הוא תכנן בעצם.

הספר הזה השפיע עלי. ממש. אני מפחדת מהעתיד. העתיד מפחיד. ואולי הוא לא.
בלילה חלמתי שאני בספר הזה ופחדתי פחד מוות.

את הספר אגב, מצאתי בספריית בית הספר. שהראיתי את הספר לספרנית כדי שתרשום לי אותו ולעוזר שלה הם אמרו לי:"וואו מאיפה שמעת עליו? ספר מעולה, כנראה שאת קוראת ברמה גבוהה מאוד."
"תודה," עניתי בשקט ויצאתי. בספרייה היו שני ספרים מאותה הוצאה כך שדיפדפתי חמש דקות ביניהם לראות איזה אחד בלי כתמים וכאלה דברים כי יש לי טראומה מזה (קראתי את 'רעד' וכל הזמן על הדפים היו שערות של זו שקראה את זה לפני. תסתכלי אם נשרו לך שערות על הספר ילדה! אכתוב גם על הספר הזה ביקורת).

ג'ורג' אורוול ידוע בכך שהוא מבקר אותנו בספריו. באותו יום שבאתי לחברה, דיברנו יום שלם רק על הספר הזה ועל הספר השני והמצליח שלו שאני מחפשת (חוות החיות. הוא לא לילדים, אל תחשבו ככה בגלל השם.) אני מודה לאורוול שכתב את שני הספרים האלו, הם השפיעו רבות. אגב, אני מקווה שכולכם יודעים ששם התוכנית "האח הגדול" בא משם. גם כשהגיעה השנה הזו, כל העולם נכנס לפאניקה שהשנה הזו תהיה גרועה ונוראה כמו בספר. אפל הוציאה בשנה זו
תשדיר פרסומות שמבוסס על הפחד הזה, נוצר סרט שפורסם ב-1984, נכתבו על הספר שירים וכו'.
עוד משהו, חדר 101 שמוזכר בספר, הפך להוות חדר עם פרשנות מפחידה והיו בניינים שלא שמו על דירות/חדרים את השם 101 בגלל מה שקרה בספר (חדר 101 מסמל חדר עינויים שבו האסיר נחשף לסיוט הגרוע ביותר שלו).
ועוד משהו: הסיום- פעם ראשונה (או ביניהן) שספר פוסט אפוקליפטי אינו נגמר בסוף טוב. במקרה הזה אני מסכימה עם חברה שלי, אם רוצים להראות משטר רע, לא צריך לגמור את כולם טובים אלא להראות עד כמה רע הוא.

מומלץ לאלו שילמדו/למדו על משטרים טוטלטריים (הכנה טובה לכיתה ט').

תודה על הקריאה שלכם ואשמח לתגובות,
שלכם סנואו פוקס.
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
-^^- (לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
ביקורת טובה ,אומנם לא קראתי את הספר ובנתיים אני לא מתכוונת לקרוא למרות שאני מאוד אוהבת מדע בדיוני , אולי בעתיד מה שכן,את חוות החיות אני בהחלט אקרא,הוא בתכנון שלי.
ומזדהה איתך לגבי הטראומה מספרים מהספרייה , גם אני כשאני מחזיקה ספר ופתאום קולטת כתם...גועל נפש, זה מזכיר לי שמצאתי באחד הספרים עקבות שוקולד !! אם כל הכבוד,איך אנשים מתנהלים עם הספרים שלהם ?
ולגבי זה שזה הספר הדיסטופי הראשון שנכתב ,זה לא מדויק, סופרת בשם איין ראנד כתבה ספר שמכיל משטר כזה בשם " המנון " בשנת 1937 אבל נאלצה לשכתבו ולכן הוא פורסם רק בשנת 1946
snow fox (לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
תודה.
גלית (לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
באופן אישי לא אהבתי את הספר הזה. הוא שעמם אותי. חוות החיות מעניין לאין ערוך.וקראתי אותו דרך אגב לראשונה בגיל 12-13 ,
אבל אם נהנית מ1984 בהחלט כדאי לך לנסות את המנון של איין ראנד.אנחנו של יבגני זאמטין ועולם חדש מופלא של האלדוס האקסלי ופארנהייט 451 של ריי ברדבורי.
אני עצמי ובכיוון יותר מודרני אהבתי את סלולרי של סטיבן קינג
לא חסרות דיסוטופיות בספרות- ולקוראת שין שין יש רשימה מוצלחת - אבל בתקופה המודרנית נראה לי שאכן ג'ורג' אורוול התחיל את הגל.( דרך אגב בעברית אפשר לקרוא את הדרך לעין חרוד של קינן)
מאד מרשים שטרחת והרחבת וקראת מסביב בנושא.
snow fox (לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
הממ... יש משהו בדבריך.
כן, הספר הזה מומלץ מאוד אני לא חושבת שהוא בהכרח למבוגרים (למרות שלא כדאי להביא את הספר לילדים בני עשר או שתיים עשרה). אם אין לך בעיה עם כתב קטן, אז מומלץ! (ועדיף לך את הגרסא עם הכריכה הירוקה היא יותר נוחה לקריאה)
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
הדיסטופיה הראשונה שקרתה היא 'המפץ הגדול'.
הספר הזה מסקרן אותי מאוד. תמיד חשבתי שהוא יותר מדי למבוגרים, אבל אז אני רואה שאת קראת אותו (וגם אהבת) אז אולי הגיע הזמן.
snow fox (לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
אל תדאג היא עוד לא הרוסה. לגבי משחקי הרעב ו1984 בשורה אחת (אוף זה קרה שוב. מעצבן), כמובן שג'ורג' אורוול יותר עמוק, אין השוואה פשוט משחקי הרעב לקחו השראה מהתקופה ומהדיסוטופיה שג'ורג' אורוול כתב לפי דעתי.
אילן של קובה (לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
להכניס את ג'ורג' אורוול ומשחקי הרעב באותה שורה נראה לי קצת לא לעניין.
1984 הוא יותר מעמיק מאשר טריולוגיית משחקי הרעב. הרבה יותר עמוק ולא מדבר על עולם פוסט אפוקליפטי אלא על אובדן החירות של האדם מול הכלל.
אני גם ממליץ לך לקרוא את חוות החיות שלו. אם הנפש שלך לא הרוסה מספיק עדין.
snow fox (לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
כל אחד עם דעותיו. תודה בכל אופן.
מורי (לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
הספר, כנאמר, הוא קלאסיקה מוכרת וידועה. למרות הכל, הספר לא ממש מעניין.
snow fox (לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה רץ. נחמד לשמוע ממישהו שיש לו ניסיון חיים עשיר וידע גדול. כמו שכתבי, האח הגדול זה של אורוול ולא משהו מקורי שהטלוויזיה המציאה.
רץ (לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
יופי - ביקורת לספר קלאסי - לסופר שהיה לוחם אנרכיסט במלחמת האזרחים בספרד - שם הוא היכיר את הקומוניסטים - וחשש מדיקטטורה נוסח האח הגדול - לא זאת מהטלוויזיה.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ