הביקורת נכתבה ביום רביעי, 20 במאי, 2015
ע"י אודי
ע"י אודי
חמישה עשר סיפורים יפים, נוגים ומהורהרים על מה שניתפס בעיני ג'ויס כשיתוק התרבותי בדבלין של תחילת המאה ה - 20. הקובץ מתחיל במוות ומסתיים במוות והוא מוטיב השזור כחוט השני בספר כולו. כי לדעת ג'ויס, וכנראה שהוא צודק, המוות הוא בן לוויה לחיים. כך גם מבין גיבור הסיפור "המתים", הסיפור הטוב ביותר בקובץ, אשר מגלה כי אהוב נעוריה המנוח של אשתו, תופס מקום גדול יותר בליבה מאשר הוא עצמו. המוות מוחשי יותר ועוצמתי יותר מהחיים עצמם.
9 קוראים אהבו את הביקורת
9 הקוראים שאהבו את הביקורת
