ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 5 בינואר, 2010
ע"י הלל הזקן
ע"י הלל הזקן
נתחיל בצפירת הרגעה : לטובת כל אלה שאיבדו שנות חיים בנסיונותיהם לפענח את "יוליסס" (חלקם כתבו אחלה' ביקורות באתר הזה), יש למהר ולומר ש"דבלינאים" הוא משהו אחר לגמרי : ג'יימס ג'ויס, 'הסופר הלאומי של אירלנד' בשבילכם, יצר כאן קובץ של סיפורים קצרים, כמעט אנקדוטות, של אנשים ומקומות, המהווים את פסיפס ילדותו בדאבלין של שלהי המאה ה-19.
אמת : ג'ויס מבוקר באותה מידה שהוא נערץ. אומרים עליו ש"ליצירותיו אין פואנטה"; אחרים מוסיפים ש"אצלו, הצורה חשובה מהתוכן". אבל לא בטוח שהם מבינים. ל"דבלינאים" לכל הפחות, יש חוט מקשר וברור בין כל הסיפורים (החברה האירית האדישה והמתבוססת בפיגור מחשבתי); המחבר עצמו קבע את סדר הופעתם של הסיפורים בקובץ; והמבע -אוי, המבע !- פשוט עונג צרוף !... ג'ויס מספר לנו על מותו של הכומר המקומי, איש צנוע ושתקן - עד כי "לא שמעו אותו בבית יותר מששומעים אותו עכשיו" (עמ' 15) - ואתה יכול לחוש את הסרקאזם הפורץ מבין השורות... נאסר להדפסה ולהפצה באנגליה ובאירלנד במשך שנים - אתם אומרים ? ברור למה...
השארתי כוכב חמישי עבור הסיכוי שאקרא יום אחד גם את "יוליסס", במידה ואמצא עבורו סבלנות ראויה.
המהדורה המחודשת מ-2009 שבחרה לשוב לפורמט "ההסטורי" של הוצאת "עם עובד", היא פארודיה מצחיקה במיוחד שעניינה - "שוק הספרים בישראל של ימינו"... זה בא במכוון כדי לסטור לאנשים כמוני, שרק אתמול ליכלכו פה על "צורתם האחידה והמשעממת של הספרים בארץ"...:)
13 קוראים אהבו את הביקורת
13 הקוראים שאהבו את הביקורת
