היי ריני איים בזרם (1970) לא פורסם ע"י המינגווי מאותן סיבות שהזכרת- הוא לא היה שלם עם שלשת החלקים כיחידה. אשתו פרסמה אותו כ-10 שנים לאחר מותו.

לדעתי כל אחד מהחלקים הוא רומן בפני עצמו. השני מתח את הסבלנות שלי אל קצה גבול היכולת (חתולים), אבל יש שם את המרדף הקלאסי אחרי הדג, השלווה הפנימית (ושערורייתית) של הגיבור כשהכל מתרסק סביבו, וכמובן האלכוהול. תומאס האדסון שותה ושותה ועדיין מצליח להביט על העולם בעיניים מפוכחות יותר מכל הסובבים אותו.
השפיע על המצב רוח שלי למשך 5-7 ימים