ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שני, 20 באפריל, 2015
ע"י zooey glass
ע"י zooey glass
"היה באמת יום נעים. הרגישו את הליבלוב באוויר ומאירה אמרה: כמה הגן פורח היום.
הוא תמיד פורח, אמר אריאל.
באמת, הם שומרים שהוא תמיד יפרח, אישרה מאירה.
שמוליק רון הניד בראשו. הם שומרים שהוא יפרח עוד הרבה שנים, אמר.
ותמיד יישאר צעיר, אמרה מאירה, אבל את זה כנראה שמוליק רון לא שמע כי זה מה שאמר לי אחר-כך ליד החלקה שלו. הוא כבר יישאר צעיר, תמיד בן תשע-עשרה, אמר.
שלי בן עשרים-ואחת, אמר האיש בחלקה ליד.
כן, כולם פה יישארו צעירים, אמר שמוליק רון.
ודאי, יהיו להם פה נעורי נצח, אמר האיש בחלקה ליד. הוא שאל מה חדש ושמוליק רון אמר: אין חדש, ואצלך?
גם כן, אין חדש, אמר האיש.
בכל-זאת, אמר שמוליק רון. הוא אמר שהוא הולך למלא את הדלי שלו כי מאוד יבש היום וכדאי לשפוך הרבה מים.
זהו, לך יש עץ, אמר האיש.
כן, הבן שלי על יד העץ, אמר שמוליק רון.
ושלי חשוף, אין לו צל, אמר האיש.
האשה שישבה בחלקה השכנה הרימה קצת את פניה. אף פעם לא מאוחר לנטוע עץ, אמרה. היא לבשה מכנסי ג'ינס כחולים הדוקים שחשפו קרסול ענוד שרשרת זהב והיא נידנדה כל הזמן את רגליה ברדיוס קטן.
תמיד אני חושב על זה שאין לו צל, אמר האיש".
[עמ' 30-31]
7 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
רץ
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
יהודית הנדל סופרת נפלאה השייכת לדור תש"ח יפה שאת מביאה את דבריה כמי שיודעת לספר ובעיקר על שכול.
|
|
|
zooey glass
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
טופי -
קראתי את עשו אבל את הציטוט שהבאת אני לא זוכר. אני כן זוכר את ההלוויה ואת קהל הנשים שהגיע - מעמד יפה ושובב ומאיר-שלוי אבל לא אינטימי כמו המשפט הזה.
אגב, יותר מכל הזכיר לי 'הר הטועים' את 'נופל מחוץ לזמן' של גרוסמן, שגם בו הורים שכולים שוקעים בתוך האובדן. ואם כבר אני פה - כתבה מעניינת על הספר, על הקבלה שלו כשיצא ועל ההשפעות ארוכות הטווח שלו, כולל ראיון קצר עם הסופרת: http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,610,209,60443,.aspx |
|
|
zooey glass
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
זשל"ב -
יש ספרים שאני מרגיש לידם כל-כך קטן ושולי שאני נותן להם לדבר בשביל עצמם.
|
|
|
טופי
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
עלה בדעתי ציטוט קצר מתוך "עשיו" של מאיר שליו.
"אתה לא בא אל הבן" אמר לו המבוגר, כקובע עובדה.
"אני בא, אני בא, אבל לא בכל בוקר" ענה יעקוב. "מי אלה?" שאלתי אחרי שהלכו "קולגות שלי מבית הקברות" אמר יעקוב "מפה מהכפר, עוד לא ראית אותם? כל בוקר בדרך לעבודה, הם הולכים לשם, לשוחח עם הבנים..." |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
יפה! מציטוט אחד העברת את מה שאתה רוצה לומר על הספר.
גם אני כתבתי ביקורת בסגנון הזה על הספר 'משחקו של המלאך' לפני שנה וחצי בערך. |
7 הקוראים שאהבו את הביקורת
