ביקורת ספרותית על הארנבת עם עיני הענבר מאת אדמונד דה ואל
ספר מעולה

---

הארנבת עם עיני הענבר – אדמונד דה ואל

חלוקות הדעות בקשר לספר. רבים אמרו לי שעזבו את הקריאה לאחר כמה דפים, כי לא הייתה להם סבלנות להמשיך וכאלה שלא מצאו עניין. זה היה ציבור הקוראים שלא אהב את הספר, אך כנגדם ישנם כאלה שאהבו, קראו בשקיקה ונהנו לדעת עוד ולקבל מידע נרחב על...

ובכן, אני מודיעה מראש לכל מי שמצפה לעלילה, למתח, להתפתחויות – זה לא הספר המתאים וטוב יהיה שלא יתחילו לקרוא בו. לעומת זאת, אני לקרוא ולדעת עוד ועוד.
כבוד גדול להיות נצר למשפחת אפרוסי. כבוד גדול יותר הוא שאותו נצר מחליט לחקור, לקרוא, לתרגם, לראיין, לנסוע לכל המקומות בהם היה חלק למשפחה ענפה זו, ולכתוב על שורשיה ועל התקופה במשך ארבעה דורות. תחילתה באודסה, שם חלשה על התבואה, לאחר מכן, חלקם עבר לפריז, משם לווינה, כאשר לאחר מלחמת העולם השנייה מצאה את מקומה שארית הפליטה של משפחת אפרוסי באירופה, אמריקה ויפאן. הסופר מציין שאינו יודע אם זה ספר על המשפחה שלו, על הזיכרון או על עצמו או שזה ספר על חפצים יפניים קטנים.

ובכן, לדעתי, הספר נותן לקורא תמונה מלאה על תקופת מלחמת העולם הראשונה והשנייה ועל מעמדם של היהודים בתפוצות. וינה הייתה העיר השלישית באירופה, לאחר ורשה ובודפשט, בכמות היהודים שחיו בה. בווינה במאה העשרים יהודים חלשו על כל חיי הציבור. הכול היה נתון בידיהם. חלקם של היהודים על הבנקים היה 71 אחוזים, 65 אחוזים היו עורכי הדין. 59 אחוזים מכלל הרופאים ומחצית מהעיתונאים היו יהודים. יהודים היו עשירים מאוד, חיו ברמת חיים גבוהה, השתתפו במסיבות ובנשפים והיו כחלק מהאוכלוסייה. היהודים אהבו אמנות ורכשו דברי אמנות בעלי ערך. הקנאה בשל מעמדם הכלכלי והתרבותי בעבעה לעברם, הולידה לאט לאט את האנטישמיות שהגיעה לשיאה במלחמת העולם השנייה, בעת שהיטלר נכנס לאוסטריה ללא התנגדות האוסטרים ובשיתוף פעולה הדוק - אנשלוס. אז החלו רדיפות השנאה שנצברה שנים על ידי האוסטרים, הלאמת הרכוש, חלוקת דברי האמנות אם להיטלר או לאחרים כאשר חלקם נמכרו לאספנים לסיוע במימון המלחמה. חלק ממשפחת אפרוסי שנשאר בווינה, מצא את עצמו חסר כל, מעונה ומושפל.

האם הספר על חפצים יפניים קטנים? תוהה הסופר ואכן, הוא מגולל לנו את סיפור ה"נצקות" שעברו ארבעה בתים בכל תקופת ארבעת הדורות. אותן נצקות, פסלים יפאניים מזעריים בעלי ערך אמנותי רב מאוד, עשויים משנהב ומחומרים קשים אחרים, מקושטים לעיתים באבני חן, כמו הארנבת עם עיני הענבר. 264 פסלונים נרכשו על ידי ראש משפחת אפרוסי בדור הראשון ועברו בירושה מדור לדור עד אשר הגיעו ליורש האחרון שהוא הסופר – אדמונד דה ואל, אשר חקר אודותם ואודות אמניהם. בין דברי האמנות הבודדים ניצלו הנצקות משוד הנאצים.

ממליצה בחום לקרוא את הספר ולהיוודע על מעמד היהודים באירופה, החל מתקופת מלחמת העולם הראשונה ועד לאחר מלחמת העולם השנייה.

» ביקורות נוספות של פני
» ביקורות נוספות על הארנבת עם עיני הענבר