ביקורת ספרותית על עלי שלכת שבורים מאת אלי חי
ספר טוב

---

ג'ף פרמר מחליט, לאחר התלבטויות רבות מספור, לעזוב את ביתו באילוי ולצאת לחיים חדשים הרחק מביתו וממשפחתו הסובלת. כשהוא עולה על אוטובוס הוא מחליט להגיע לתחנה הסופית שלו, ברוקלין.

בירידה מהאוטובוס אי שם ברובע שקט בברוקלין הוא מבין שהוא לא יודע מהיכן להתחיל ומחליט בסופו של דבר לגשת למכולת הקרובה ולקנות לעצמו לאכול. במכולת הוא נתקל בבחור הלבוש כולו שחורים, כאשר מחולצתו משתלשלות ציציות ומצידי ראשו פאות ומבין שהוא הגיע לשכונה של דתיים חסידים, הוא מתיידד עם הבחור ששמו אהרון ומכאן חייו רק מתחילים את מסלולם החדש.

אהרון עוזר לו להשיג עבודה ואף מציע לו מקום מגורים בשכונה, הוא פותח לו את דלתות ביתו ומארח אותו אצל משפחתו וכך הם הופכים בדרך לא דרך, נוצרי חילוני ודתי ויהודי חסידי לחברים טובים. בזמן שהייתו בביתו של אהרון הוא מכיר את רבקה, אחותו של אהרון, נערה בת 17 שחונכה לחיים מסויימים ואשר בשבילה בחור נוצרי בביתה הוא סאגה ומשהו אקזוטי. אט אט רבקה מפתחת רגשות אהבה לג'ף עד שיום אחד הדבר מתגלה וכלל הרובע מתאכזר אליה, לא יאוחר מהמכות שמביאים לג'ף וגירושו מהרובע.

הספר הזה בעיקרו של דבר הוא סיפור של חזרה בשאלה, סיפור של גילויי העבר והתחברות הן למשהו חדש והן למשהו ישן. אני לא אכביר על כך במילים שכן לא רוצה לייצר ספויילרים שיהרסו את הספר. מה שכן, הספר הוא בעצם סיפורה של רבקה. לא של ג'ף ולא של אהרון ולא של אף אחד אחר. אמנם הסופר ניסה להציג את הסיפור כמשולש אהבים בין ג'ף, רבקה ואיב (אישתו הטרייה של ג'ף) אך מתחת לפני השטח הסיפור העיקרי הוא חזרתה בשאלה של רבקה, הניסיונות שלה לצאת מהחושך אל האור, מהעולם האטום והקשה של החסידות היהודית.

הספר הזה פותח צוהר להבנת עולמם של החוזרים בשאלה. הוא מספר לנו סיפור כביכול בדרך לקונית אבל מאד נוגע ללב ופותח ראש, סיפור קשה וכואב של נערה בת 17 שמאסה בחיים של אטימות, בורות והתעללות נפשית ולעיתים אף פיזית. נערה שרוצה לברוח למקום חדש, לגלות עולם, לפתח את אופקיה ולמצוא את המקום שבאמת מתאים לה לחיות את חייה בו.

הנושא הזה של חזרה בשאלה תמיד עניין אותי, אני כאדם חילוני גמור קשה לי מאד להבין את המקום הזה, ובכל דת לאו דווקא ביהדות. ומאז ומתמיד אני זוכרת את עצמי קוראת חומר על חזרה בשאלה, על הזרמים היותר קיצוניים בדת ובאמת ובתמים מנסה להבין את העולם הזה. באופן מקרי, אתמול בדיוק שודרה כתבה בערוץ 2 על חוזרים בשאלה וזה ממש התחבר לי לספר שכמה שעות לפני הכתבה סיימתי לקרוא. הבחורה שהציגו שם הזכירה לי את רבקה, הנערה מהספר והחיבור היה מיידי.

אם אני מסתכלת על הספר כמכלול, זה ספר טוב, היה אפשר להוריד מס' קטעים ממנו מבלי לגרוע מהספר עצמו ועדיין נהנתי ממנו מאד והופתעתי לטובה. אני חושבת שהצגת הספר כספר שמספר נטו על משולש אהבים קצת פוגע בו, יש בו הרבה יותר מכך ואני חושבת שעל הסופר לדון על כך עם ההוצאה – כי הצגת הספר היא הדרך החשובה והעיקרית לאיך אנשים יקבלו אותו והאם הם בכלל יחשבו לקרוא אותו. כאן בעצם הייתה טמונה הבעיה שלי עם הספר, כי כשקיבלתי אותו מההוצאה אמרתי לעצמי 'עוד ספר על משולש אהבים, איזה שיעמום...' ואז כשהתחלתי לקרוא בו ממש הופתעתי מכמה הוא מעניין וזורם ובכלל מסתיר בתוכו נושאים הרבה יותר חשובים ומעניינים!

לסיכום, ממליצה עליו מאד, ספר שירתק אתכם ויראה לכם מציאות שאולי רובכם לא רגילים אליה ולא מכירים אותה.

» ביקורות נוספות של ראיה
» ביקורות נוספות על עלי שלכת שבורים