ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 17 במרץ, 2015
ע"י סוריקטה
ע"י סוריקטה
טוב, הדבר הראשון שאני צריכה לעשות כשמ' יחזור מהמילואים זה לשאול אותו מה לעזאזל עבר לו בראש כשהוא הביא לי את הספר. הוא לא ילד, מ', הוא בן ארבעים, וכשהוא נתן לי את הספר הוא אמר שהוא אהב אותו מאד, כך שיש מצב שדעתי היא דעת מיעוט. וזה לא שלא נהניתי. בהתחלה מאד ועם הזמן זה הפשיר וככל שזה התקדם גם דילגתי פה ושם על עמודים או פסקאות רק כדי לגלות שלא הפסדתי הרבה ושאני לגמרי מסתדרת עם הפערים.
אני עוד שואלת את עצמי כמה ברצינות להתייחס אליו. מזמן לא קראתי ספרי נוער ואני חושבת שמבחינות מסויימות מדובר פה בספר כזה, לאו דווקא מפני שמי שחתום עליו הוא ג'ורג' מרטין, אחד הסופרים האהובים על הבן שלי וגם לא מפני שהנושאים שיש בו לקוחים מעולם הנעורים, כי הם לא, אלא בעיקר בגלל האופן שבו הוא מתייחס אליהם. הוא קצת מטיף, הספר, ועם זה יש לי בעיה. מה שכן, זה נעשה באופן מאד אוורירי ומלבב ולכן אפשר לחבב אותו, לכן חיבבתי.
זה רומן מדע בידיוני שבנוי משבעה סיפורים שבכולם הדמות הראשית היא טאפ, איש גבוה, שמן ולבבי שמסתובב בחלל עם ספינה אימתנית, פוגש על הדרך כל מיני אנשים מעולמות שזקוקים לסיוע הומניטרי מסוגים שונים והוא יחד עם הספינה האימתנית והטכנולוגיה הייחודית שיש בה, באים לעזרתם. חלק מהסיפורים עומדים בפני עצמם וחלקם הם סוג של סיפור בהמשכים.
מה שג'ורג' מרטין עושה עם זה יכול היה להחשב חתרני. בכל מקום שטאפ מגיע אליו הוא לומד את האקסיומות של הערכים והאמונות עליהן מושתתת ההתנהלות באותו עולם ואז הוא אינו מנגח אותן אלא משתמש בהן באופן פרגמטי על מנת לחולל את השינוי שיבטל אותן. תורת הספינים של החלל החיצון. באופן הזה מרטין בעצם מביע את דעתו על הערכים של החברה שהוא חי בה.
אז מה הבעיה? ככה. אם הזמן שלוקח למישהו להתלבט בשאלות שנוגעות לגורלם של כלל האנשים בעולמו נמשך משהו כמו שתיים שלוש דקות (וזה בהנחה שאתם קוראים בקצב של שתי דקות לעמוד) אז יש פה איזו בעיה. אין באמת התלבטות ביחס למה נכון ומה לא, מה צריך לעשות ומה אסור שיקרה. הכל מאד ברור. הטובים טובים והרעים רעים, לאלה אין אגו ולאחרים אין מצפון כאילו חד מימדיות ופשטנות הן המגפות הנפוצות בחלל החיצון.
ובכל זאת, נחמד לקרוא את זה. חינני, משעשע, עתיר דמיון והמצאות. אולי באמת לא צריך להתייחס לזה כל כך ברצינות. אני מעבירה אותו עכשיו לבן שלי. נראה לי שהוא יהנה.
15 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
סוריקטה
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
כן. עכשיו אני סקרנית. למה?
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
יש לי שאלה אישית, ואת יכולה לא לענות כמובן: האם את אוכלת בשר?
|
|
|
סוריקטה
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
כשכתבתי חשבתי הרבה על המילה הטפה,
כי אתה צודק, היא לא בדיוק מתאימה למה שהוא עושה כאן. אני חושבת שמה שהוא עושה זאת מניפולציה עם אג'נדה וזה, בעיני, קצת יותר גרוע מהטפה. הוא עושה את זה פעמיים, גם על הקורא וגם על האנושות. אני מסכימה איתו בכך שציבור פועל הרבה פעמים באופן שנוגד את האינטרסים שלו אבל גם מי שמבין את זה ויש לו הרבה כוונות טובות אני לא חושבת שמותר לו לנהוג כך. דווקא משום שאנחנו חיים בתרבות פוליטית שבה מניפולציות וטקטיקות משמשות פעמים רבות כתחליף לתוכן הרגשתי שיש לו הזדמנות כי הוא יצר סיטואציות שמדגימות את זה, אבל הוא לא דן באמת בלגיטימיות של זה. הוא פשוט השתמש בהן גם עלי ובכך הוא כאילו הופך אותן ללגיטימיות למרות ההתנגדות.
אולי מפני שאני שוחה בזמן האחרון בעולם של דיונים פוליטיים ומנהלת שיח מעמיק בעיקר עם אנשים שפחות מסכימים עם עמדותי, חשבתי שהוא עושה פה בשם המוסר וטובת האנושות מעשים שהם בלתי מוסריים ושהם אולי יעילים אבל אין בהם כבוד. גם לא כלפי, כקוראת. ביחס לכל חברה, אם תביט עליה מבחוץ יהיה לך ברור ברב המקרים איך היא צריכה לפעול כדי לשפר את מצבה. העניין הוא שמי שצריך לגרום לזה לקרות הם אנשים שלוקחים בה חלק ולהם יש אמונות ופחדים ונרטיבים שגדלו עליהם, וזה עוד לפני שמתייחסים לשלל חולשות אנושיות. להציג את זה כפי שהוא עושה, באופן כאילו "אובייקטיבי", זה מה שפשטני בעיני. |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
לא הרגשתי שהוא מטיף, אלא שיש לו נקודת מוצא מוצקה, ואיתה הוא הולך לאורך כל הספר.
ובכל אופן, היא לא העיקה עליי בקריאה. נכון שלכאורה נראה שאין פה קונפליקטים "אמיתיים", פשוט מכיוון שהם נפטרים באופן רב חן ומהיר כל כך, אבל מצד שני לא יכולתי שלא לנסות ולהעמיד את עצמי במקומו ולחשוב מה אני הייתי עושה עם כוח רב כל כך. יש בספר הזה הרבה דברים שנותרים מתחת לפני השטח ואינם באים לידי ביטוי בגלוי, ובכל זאת מרטין נוגע בהם בצורה אינטיליגנטית ועדינה, מדגדג רק את שולי המחשבה, במקום להטיח אותם בגלוי, ודווקא זה מתעלה בעיניי על המטיפנות שהרגשת.
|
15 הקוראים שאהבו את הביקורת
