הביקורת נכתבה ביום רביעי, 25 בפברואר, 2015
ע"י קריקטורה
ע"י קריקטורה
מה שמיוחד בספרים של דן בראון זה שהבנאדם כפייתי. נראה כאילו הוא עושה עבודת מחקר מטורפת לפני שהוא מתחיל לכתוב ספר חדש, והוא יודע לשלב את כל המידע העצום הזה בצורה אלגנטית שכיף לקרוא.
הסיפור מתחיל בשעת בוקר, ומסתיים בבוקר שלמחרת. בראון מצליח לתאר קורות יממה בודדת בארבע מאות עמודים בלי שנרגיש אפילו בצל של מריחה. לדעתי זה קורה בזכות טוויסטים מפתיעים שמופיעים מידיי פעם.
התפניות האלה ופיסות המידע שבראון שותל לאורך כל הספר הן הקסם שלו. בניגוד לכותבי מותחנים אחרים הוא לא חושף את ההלם רק בסוף, אלא מוסיף מידיי כמה עמודים עוד ועוד פרטים לסיפור, כאילו הוא מקלף בצל רב שכבתי. כך כל הזמן מרגישים שקורה משהו. ואז בסוף הסיפור שוב פעם חל טוויסט מפתיע והליבה נחשפת.
בספר הזה יש כל מה שצריך מותחן טוב: סיפור לא שגרתי, דמויות מרתקות, עלילה שתפורה בתחכום אלגנטי כמו שמלת מעצבים, טוויסטים מעניינים, כתיבה טובה וסוף שמשאיר אותך עם חשק לרוץ לספריה ולחפש עוד ספרים של בראון.
6 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
פואנטה℗
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
לפי מיטב זיכרוני, זה הספר היחידי שקראתי. מאוד אהבתי.
גם את הנושא, גם את אופן ההגשה :)
יתר הספרים שלו לא מסקרנים אותי - יותר מדי טסטוסטרון לטעמי אבל זאת כמובן תחושה אישית ולא מחייבת. |
|
|
קריקטורה
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
כבודם במקומם מונח.
אני תמיד אומרת שאפשר לקרוא על כל נושא שבעולם, יהיה רחוק ממך ככל שיהיה, כל עוד הכתיבה ממש מעולה.
הכתיבה של בראון טובה. לא כואבת באוזניים, אבל גם לא מעוררת השארה כמו סופרים אחרים. כך שכדי להינות מאד מאד מספר שלו צריך גם נושא קרוב. איך הכתיבה של צ'יילד? אשמח לשמוע המלצות. |
|
|
פואנטה℗
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
...ומה עם קונספירציות? טוויסטים? מתח? סיפור לא שגרתי?
|
|
|
קריקטורה
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
פואנטה, דווקא לסיפור עצמו התחברתי הרבה הרבה פחות מאשר לצופן דה וינצ'י. אולי מפני - ז''א, בטוח מפני שאני חובבת גדולה של אמנות והסטוריה, וחובבת קטנה של קרחונים, מטאוריטים ומערכות בחירות.
|
|
|
פואנטה℗
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
מלבד הקסם של דן בראון (שמתפוגג לאיטו עם כל ספר נוסף שלו שקוראים - כך אומרים :)), אם אהבת את הסיפור עצמו, ממליצה לך על "סערה במעמקים" של לינקולן צ'יילד.
|
|
|
קריקטורה
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
תודה, ז''ש.
חגית, גמני קראתי רק שני ספרים שלו- צופן דה וינצי ונקודת ההונאה, ובהחלט יש בהם משהו דומה, אבל עדיין כיף לקרוא אותו. צופן דה וינצ'י לדעתי טוב הרבה יותר מנקודת ההונאה, נראה לי שהוא פשוט יותר גאוני. |
|
|
חגית
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
אני בדיוק קוראת את "התופת" שלו. ללא ספק הוא מתחיל לחזור על עצמו אבל זה לא מוריד מההנאה
שבקריאה.
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
זה לא ספר על יצירות אמנות והיסטוריה.
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
את כותבת נהדר. קודם כל.
את הספר הזה לא קראתי אבל את 'צופן דה וינצ'י' כן, ואת 'התופת' ניסיתי לקרוא. ולמה ניסיתי? כי מספיק שקוראים ספר או שניים של בראון וכבר מבינים את הרעיון, וזה מתחיל להמאס. אבל את צודקת. האדם הזה חרוץ ורודף ידע באופן כפייתי. |
6 הקוראים שאהבו את הביקורת
