ביקורת ספרותית על רשימת המשאלות - פרוזה # מאת לורי נלסון ספילמן
בזבוז של זמן

---

כשקראתי, חשבתי שהספר הזה הוא סוג של קומדיה רומנטית שבטעות נכתבה במקום להיות מוסרטת (אולי, איכשהו, הסרט היה מטשטש קצת את הדביליות הכללית של העלילה. גיבורה מתוקה, גיבור שרמנטי, היינו בוהים בהם ושוכחים מהעלילה). אבל עכשיו אני חושבת פתאום שטעיתי לגמרי בז'אנר. זה בכלל סרט על גיבורי על!
כן, באמת. אמא של ברט היא גיבורת על, זה ברור.
היא מכירה את הבת שלה יותר טוב מעצמה, היא מסוגלת, מהקבר(!) לנהל לה את החיים, לתת לה משימות, לנחש מראש איך ברט תגיב ומה יצא מהמשימות האלה ולכוון את הבת שלה אל עבר עתיד טוב יותר.
ומה שהכי לא סביר - הבת שלה סולחת לה על כל זה!
אמא שלה מנשלת אותה מהירושה, לא נותנת לה לעמוד בראש העסק שתמיד היה ברור לה שתעמוד בראשו, שולחת אותה לרשימת משימות הזויות שכוללת להחליף את החבר שלה שהיא חושבת שהיא אוהבת (אבל אמא יודעת יותר טוב. אמא גם יודעת שהיא תמצא בקלות אחד אחר יותר טוב, כי אין רווקות בעולם. כולן מוצאות בסוף אביר על סוס לבן. עם מעיל), ומסתירה ממנה סודות די דרמטיים הקשורים בעברה. תגידו לי אתם אם לא נדרשים סופר-כוחות-על כדי שהבת שלך תסלח לך על כל זה.
השאלה היחידה שנשארת היא, למה היא חיכתה למות בשביל לעשות את כל הדברים המופלאים האלו. למה היא לא טרחה, עוד בחיים, לעמוד מול הבת שלה ולהגיד לה - מצטערת, את לא מתאימה להחליף אותי, והחיים שלך בכלל לא בכיוון, לכי תתקני אותם.
אבל... טוב, זאת קומדיה רומנטית עם כוחות על. מה אני מטרידה את הסופרת בשאלות של היגיון פנימי או הגיון כלשהו.

» ביקורות נוספות של רויטל ק.
» ביקורות נוספות על רשימת המשאלות - פרוזה #