ביקורת ספרותית על רשימת המשאלות - פרוזה # מאת לורי נלסון ספילמן
ספר מעולה

---

"לאן ילדות הולכת
ואנו לא באים.
אולי לארץ איפה.
רואים כל יום סרטים.
היא תעלם בלילה
שזה בכלל לא פייר.
ולא תודיע לנו
וגם לא תתקשר."
(שיר רוסי שאבא שלי שר לבת מצווה שלי ותרגם אותו לעברית.)

רשימת המשאלות מגשים את כל המשאלות שלכם. לפחות את שלי.
לכבוד סדר פסח החלטתי (אמא החליטה) שחייב לעשות סדר במגירות שלי.פתחתי מגירה שמזמן מזמן לא פתחתי. מה לא היה שם. פנקס ציורים מלא קישקושים בטושים, מלא בציורים רשלניים של אנשים שהפרצוף שלהם לא ממש נראה כמו פרצוף. קשת מיום העצמאות שנגמרה לה כבר כל הסוללה. משקפי שמש ורודות עם נקודות שאהבתי. לגו שכל יום בניתי איתו מבנה חדש.
מגירה של כל הדברים שאהבתי בגיל יותר מוקדם. המשאלות שלי כשהייתי קטנה.
עכשיו אני כבר ממש לא משחקת בלגו או עונדת משקפי שמש הזויות כאלה, ואני לא אומר שלא ניסיתי.,כי ניסיתי לא מזמן לשחק בלגו. אבל זה היה משעמם וחסר טעם וממש לא כמו פעם.
וכל מה שחשבתי עליו זה השיר שאבא שלי שר לי.
לאן הילדות הולכת...

ברט, כבר שכחה את זה, איבדה את זה. טוב, בגיל 32 אין ממש רצון לשחק בלגו. אבל אצל ברט, כל הדברים הטובים קראו בילדות. היא הייתה ילדה שמחה יותר. חופשייה יותר, כמעט כמו כולנו.
אמא של ברט החליטה להחזיר עלייה את הכל ולהפוך אותה למאושרת. וברט עוברת את ההרפתקה והמסע אל כל מה שהיא הייתה פעם, חסרת פחד, מסוגלת להכל ולא מוותרת.
תוך כדי הכל היא נתקלת בדברים הכי פחות צפויים. והיא מאושרת.

אני ממליצה על הספר הזה לכל אחד שמוכן ומאמין לראות ששום דבר לא נעלם, ושכולם יכולים ללכת לרקוד טנגו ולחליק על הקרח באיזה גיל שהוא רוצה.
בגלל שהילדות לא הולכת.

אלה לי.

» ביקורות נוספות של אליס
» ביקורות נוספות על רשימת המשאלות - פרוזה #