ביקורת ספרותית על מסע תענוגות בארץ הקודש מאת מארק טוויין
ספר טוב

---

את הספר הזה אזכרו בכל כך הרבה הקשרים פוליטיים, בעיקר אנשי ימין למיניהם, בעיקר כהצדקה לכך ש"הייתה פה שממה" לפני הציונות. אז קודם כל, כדאי לקרוא את הספר לפני שעושים בו שימושים פוליטיים - כי זו ממש לא הטענה של הספר. להיפך. מארק טווין מדבר על תושבי המקום (הערבים). והרבה. ולא יפה. הוא יוצא מנקודת מבט של "קולוניאליסט" אירופאי-אמריקאי טיפוסי, "אוריינטליסט" שבז למזרחיות בכל מאודו אך בה בעת גם מוקסם ממנה.
דבר שני, חשוב להדגיש שמארק טווין מעולם לא חיבר ספר בשם "מסע תענוגות לארץ הקודש". הספר הזה הוא בסך הכול חלקים נבחרים מתוך ספר רחב בהרבה שלו בשם "התמימים בחוץ לארץ" (שלא תורגם לעברית), ובו מתואר המסע שלו ושל נוסעים אחרים מארה"ב דרך אירופה אל האימפריה העות'מאנית. פלסטינה היא רק תחנה אחת בדרך. טווין לא חוסך את ההתנשאות הסרקסטית שלו כמעט מכל מקום בו דורכת כף רגלו - את ונציה הוא משמיץ, לקושטא הוא לועג. זה שהוא לא משתגע על טבריה או ירושלים, לא אמור להעיד דבר על המקום אותו הוא ביקר. אך עיקר הלעג שלו מופנה דווקא לנוסעים האמריקאים עצמם. הם ראשיתה של הקריקטורה לוולגריות הצפון-אמריקאית הטיפוסית.
בכל אופן, ספר נפלא, משעשע, מרגיז וחשוב. ובעיקר: הוא מעיד על בורותם של כל מיני אנשים שמתהדרים בנוצות לא להם - אם לא קראת ספר כלשהו מימיך, אם לא ראית סרט מסוים או אם לא ביקרת במקום כלשהו, אל תצטט מהם בבקשה...

» ביקורות נוספות של יוסי
» ביקורות נוספות על מסע תענוגות בארץ הקודש