ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שני, 10 ביוני, 2013
ע"י Huck
ע"י Huck
הספר הזה מיועד לכל אלה שנוסעים לטייל כדי לראות את המקומות שקראו עליהם במדריכים הצבעוניים או בספרים האהובים עליהם, כדי להיות במקום שכולם מדברים עליו והיללו את יופיו, או כדי לחוות את "החוויות האותנטיות" שקראו עליהן באיזה ספר. לאלו שחוזרים הביתה עם התמונות שכולם צילמו ורק האדם המצולם בהן שונה או התאריך על תמונת הנוף. שמגלים להפתעתם שמה שכתוב במדריך (או בספר האהוב עליהם) לא בדיוק תואם את מה שהם מרגישים, אבל ישתמשו באותן מילים כדי לתאר את חוויותיהם. את אלה (ומי לא שוגה מדי פעם באשליה שייסע למקום מסוים כדי לחוות בעצמו את מה שקרא?) מזהיר מרק טווין לא לנסות למצוא את המקומות מהספרים במציאות, עדיף להשאיר אותם מרשימים ונפלאים ללא גבול כפי שהם בדמיוננו, כי "הנסיעה והמציאות מקלקלות את הנפלאות שבתמונות-הדמיון ומקפחות אותנו מהיקרות שבמסורות נעורינו."
בצירוף מקרים נחמד נתקלתי היום בציטוט של לאה גולדברג מספרה "מכתבים מנסיעה מדומה": "היו לי שתי נסיעות, אחת אמתית ואחת דמיונית. את הדמיונית אהבתי יותר" (בתערוכה של בהשראת הספר במוזיאון עוקשי, עכו).
נסו להיזכר אתם במקום שקיוויתם וייחלתם לראות אותו במו עיניכם ומה בסופו של דבר חוויתם.
הערת אגב לגבי מרק טווין - בספר הוא מעיר מדי פעם הערות מאירות עיניים על סיפורי התנ"ך, כפי שרק אדם נטול פניות ודעות קדומות (כמעט, חוץ מאשר לגבי צרפתים) כמוהו יכול היה לכתוב. חבל שלא הספיק להוציא ספר פרשנות משלו על התנ"ך (האם הייתם מקשרים את דמותו של עשו עם גדלות נפש או נדיבות לב?).
14 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
Huck
(לפני 10 שנים ו-8 חודשים)
תודה יוסי. אני מודע לדבריך, ובהחלט מסכים עמם. נכתבו עליו ביקורות רבות, ורציתי להאיר היבט אחר בספר של טוויין שמצא חן בעיני.
|
|
|
יוסי
(לפני 10 שנים ו-8 חודשים)
זו הביקורת שלי על הספר. אני מצטט אותה בתגובה פה כי נראה לי חשוב לשים קונטקסט לספר. הבחירה לערוך אותו בעברית במנותק משאר חלקיו היא עוול לכוונת המחבר:
את הספר הזה אזכרו בכל כך הרבה הקשרים פוליטיים, בעיקר אנשי ימין למיניהם, בעיקר כהצדקה לכך ש"הייתה פה שממה" לפני הציונות. אז קודם כל, כדאי לקרוא את הספר לפני שעושים בו שימושים פוליטיים - כי זו ממש לא הטענה של הספר. להיפך. מארק טווין מדבר על תושבי המקום (הערבים). והרבה. ולא יפה. הוא יוצא מנקודת מבט של "קולוניאליסט" אירופאי-אמריקאי טיפוסי, "אוריינטליסט" שבז למזרחיות בכל מאודו אך בה בעת גם מוקסם ממנה.
דבר שני, חשוב להדגיש שמארק טווין מעולם לא חיבר ספר בשם "מסע תענוגות לארץ הקודש". הספר הזה הוא בסך הכול חלקים נבחרים מתוך ספר רחב בהרבה שלו בשם "התמימים בחוץ לארץ" (שלא תורגם לעברית), ובו מתואר המסע שלו ושל נוסעים אחרים מארה"ב דרך אירופה אל האימפריה העות'מאנית. פלסטינה היא רק תחנה אחת בדרך. טווין לא חוסך את ההתנשאות הסרקסטית שלו כמעט מכל מקום בו דורכת כף רגלו - את ונציה הוא משמיץ, לקושטא הוא לועג. זה שהוא לא משתגע על טבריה או ירושלים, לא אמור להעיד דבר על המקום אותו הוא ביקר. אך עיקר הלעג שלו מופנה דווקא לנוסעים האמריקאים עצמם. הם ראשיתה של הקריקטורה לוולגריות הצפון-אמריקאית הטיפוסית. |
|
|
Huck
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
יעל, חמדת - גם אני לא בטוח מה היתה מידת אמונתו הנוצרית של מרק טווין, אבל נראה שגם אם לא האמין בכל דוגמה נוצרית, היה חדור ערכים נוצריים וראה בהם כבסיס לתרבות מתקדמת. יחד עם זאת, נראה שנוצרים דוגמטיים (במלוא מובן המילה) היו מתקשים להתמודד עם גישתו הצינית והביקורתית כלפי מוסכמות שונות (כמו התייחסותו לדמות השטן, שהגיעה לשיא בספר "הזר המיסתורי"). מה שבטוח, הוא בז לממסד הדתי (וכנראה שלכל ממסד באשר הוא).
|
|
|
Huck
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
שין שין - תודה על המחמאה ועל ההפניה למאיר שלו. הוא כתב גם ספר בשם "תנ"ך עכשיו", שהיה עבורי חידוש כאשר קראתי אותו כאשר הייתי תלמיד תיכון וגיליתי בזכותו איך אפשר לקרוא את התנ"ך אחרת.
|
|
|
חמדת
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
yaelhar- אני אחדד את דברי , הוא נולד וחי בתקופה שהדת הנוצרית והמוסכמות הנוצריות החברתיות
היו מאבני היסוד של ילדותו ונעוריו. אולי הוא לא היה אדם מאמין אורתודוקסי במובנים של ימינו ,אבל הוא גם לא ראה את עצמו
כאתיאסיט,ולבוא ולבקר בארץ הקודש ובכלל באוריינט של אז היו לכך שורשים מהמקום בו הוא נולד וגדל מלבד כמובן שכר הסופרים שהוא קיבל על כך . |
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
חמדת:
לא מצאתי בשום מקום שמארק טוויין היה נוצרי מאמין (מה שכמובן לא אומר שהוא לא היה...). בספרו "הזר המסתורי" הוא שופך קיתונות של לעג על האמונה ועל אנשי הדת, המאמללים את המאמינים התמימים. רמזים לאותה גישה אפשר למצוא ב"ינקי מקונטיקט..." ואף ב"תום סוייר". נראה לי שמה שהוא כתב בספר הזה נובע מציניות, ממעשיות (היה אז טרנד של סיפורי מסעות, ושילמו לו מראש) וממיזנטרופיה גוברת.
|
|
|
חמדת
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
מרק טווין היה נוצרי מאמין וככזה הוא בה לראות את ארץ הקודש של הכתבים . ואכן הפער הנו כה גדול
בין מה שהוא תיאר לעצמו לבין מה שפגש בפועל . הספר מעניין לקריאה מעבר לחוש ההומור הנפלא ,אלא באמת לראות עין בעין את עליבותה של ארך הקודש במאה ה-19 .
|
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
יופי של ביקורת.
אכן מארק טוויין היה בעל מחשבה מקורית וגישה "אחרת". זה לא אומר שלא היו לו דעות קדומות - אבל הוא ביסס אותן על הרבה שנינות...
|
|
|
שין שין
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
יופי של פרספקטיבה על הספר ועל מסעות בכלל.
מאיר שלו קישר את עשיו עם נדיבות בספרו "ראשית". שווה קריאה.
|
14 הקוראים שאהבו את הביקורת
