הספר מספר על גברת ורבורג שכבר שנים מאוהבת באותו גבר, בלי לדעת בכלל למה.
העלילה כתובה בצורה נפלאה, הכתיבה של עירית כרגיל מדויקת, שנונה ומעולה, אבל בכל זאת משהו היה חסר. בעיניי, המשהו הזה היה היכולת להזדהות עם הדמויות.
מסיבה לא ברורה, כל הדמויות הן נרגנות ומעצבנות ומרשות לעצמן להתעמר בגברת ורבורג ולהתייחס אליה (או לשאר הדמויות) ביחס מבזה - דבר שמאוד הקשה עליי להתחבר אליהן. גברת ורבורג עצמה לא ממש משנה פה, מכיוון שאפיון הדמויות האחרות גרם לאפיונה שלה.
למרות זאת, סיימתי את הספר בתוך מספר ימים ונהניתי מהקריאה (בעיקר בגלל הכתיבה, כאמור), אך אני סבורה שהייתי נהנית יותר לו הייתי מסוגלת להתחבר לדמויות ולא לסלוד מהן.













