ביקורת ספרותית על גברת ורבורג מאת עירית לינור
ספר בסדר

---

יותר מכל דבר אחר, עירית לינור יודעת לדבר. אוהו, איך שהיא יודעת לדבר.
היא גם נראית לא רע ומתלבשת לא רע ועוברת מסך לא רע ויש לה קול לא רע ויש לה סקס אפיל לא רע והיא משפריצה כריזמה בטונות, אפילו בישיבה שתוקה.
היא ידענית, דעתנית, רהוטה, חריפה בטירוף, בטוחה בעצמה, שנונה, אמיצה, נחושה, תכליתית, אלופת הפאנצ'ים ומלכת האנדרסטייטמנטים, ואין בילתה. ומאז שהימינה את עמדותיה אני לא רק נהנית מאוד להקשיב לה אלא גם מסכימה איתה בדרך כלל, חוץ מלסלחנות המופלגת שלה למשפחת נתניהו, לקפיטליזם הצפונבוני הבועתי והדי מנותק שלה ולעוינות המרושעת שלה כלפי בעלי חיים.

חלק גדול מלהיות עירית לינור זה לא רק מה שעירית לינור אומרת אלא איך שעירית לינור אומרת את מה שהיא אומרת. לדיקציה ולאינטונציה הפולנית עצלה של עירית לינור יש משקל עצום במכלול המופלא של הקסם הזה שנקרא עירית לינור.
זהו. נראה לי שכיסיתי הכל.
אה, יש גם את ההגדרה של אראל סגל: 'הסופרת ואשת הרוח הדגולה'.
לא סובלת אותה.

וכך, לקראת אירוע שבו ידעתי שאפגוש אותה ולאור הערצתי המינורית והסמויה כלפיה חשבתי שיהיה נחמד לבקש ממנה חתימה על ספר. התלבטתי בין כמה ספרים אבל אז הבנתי שיהיה נכון יותר לבקש ממנה חתימה על ספר שלה. אז קניתי את גברת ורבורג. כי לא נעים לבקש חתימה על שירת הסירנה העתיק, מה גם שבכלל אין לי אותו. ומאחר וזה לא יפה לבקש חתימה על ספר שלא קראתי - מה גם שהיא עשויה להתקיל אותי בשאלה אחת או שתיים (ולא כדי להתקיל אלא מפני שהיא נעימה וחברותית ובגובה העיניים כזה) - גם קראתי אותו.
ואחרי שקראתי אותו מה שיש לי לומר זה שמוטב שעירית לינור תתרכז בדיבורים.

אבל אני חושבת שהבנתי למה.
כי עירית לינור עסוקה באקטואליה ובפוליטיקה וברוח ובעניינים מסובכים ורציניים ולא פשוטים והיא קוראת המון ומדברת המון ויש לה פה שלא עוצר (אפילו לא בבית הנשיא) ולפעמים מסבך אותה, ובחורה לא יכולה להיות רצינית כל הזמן. היא צריכה גם גילטי פלז'ר לפעמים.
אז מה שהבנתי זה שהגילטי פלז'ר של עירית לינור הוא לכתוב ספרים שהם כל כך קלים ואווריריים שהם גילטי פלז'ר לא רק למי שקורא אותם אלא בעיקר למי שכותבת אותם.
בתכלס? מגיע לה קצת גילטי פלז'ר.

אז אין לי ממש מה לכתוב על הספר. הוא ספר. זהו.

בסוף לא הסתדר לי להיות באירוע ההוא. וכשכן פגשתי אותה מתישהו אחר כך לא היה ברשותי הספר, אז סתם ליקקתי לה. אפילו שלא יצא לי מזה ספר חתום.
אבל מה איכפת לי? התחכחתי בגברת לינור. והיא היא הגברת הראשונה.

» ביקורות נוספות של שונרא החתול
» ביקורות נוספות על גברת ורבורג