הביקורת נכתבה ביום חמישי, 1 בינואר, 2015
ע"י אור שהם
ע"י אור שהם
אני חייב להודות, שחמש שנים אחרי, כשאני כבר משוחרר מכבלי בית הספר וממסחטת ציוני הבגרויות, המחזה היה חזק יותר בעיניי.
מחזות הם לא כוס התה שלי, ובגלל זה כנראה שלעולם לא אתחבר לאלוהי התחום (שקספיר למשל), אבל אפשר להרגיש שעבור התקופה שבה המחזה נכתב והוצג בבימות ניו-יורק, הוא היה מהפכני, והציף שאלות חשובות בנושאים מרכזיים של אותה העת - כמו השחתתו של השקר במשפחה ובחברה המודרנית (דאז), וטיבה של המלחמה.
אולי זו הקריאה באנגלית, או העובדה שחזרתי למחזה אחרי כל כך הרבה שנים, אבל משפט המחץ של המחזה "כולם היו בני" היה חזק בעיניי מאי פעם, ולצערנו לא איבד ולא צפוי לאבד את הרלוונטיות שלו גם בעתיד הנראה אל העין.
16 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
נתי ק.
(לפני 10 שנים ו-8 חודשים)
זכרתי את ההצגה מימי התיכון לטובה ולא מזמן ראיתי את ההצגה שוב
ושוב התרגשתי. דווקא את הספר באנשלית לא הצלחתי לסיים.
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-8 חודשים)
ביקורת יפה.
|
|
|
גלית
(לפני 10 שנים ו-8 חודשים)
אני סימתי תיכון לפני 27 שנים ועדיין זוכרת את המחזה... ולטובה!
|
|
|
דן סתיו
(לפני 10 שנים ו-8 חודשים)
אור
ראיתי את ההצגה (בעברית) והיא הותירה עלי רושם עז. רשמתי לפני שמן הראוי לקרוא את הספר הזה ואכן הביקורת הטובה שלך עושה, לדעתי, צדק עם המחזה. בדומה למה שכתבת בסיפא של הביקורת, אני סבור שהמחזה לא איבד ולו במעט מהרלבנטיות שלנו לימינו אנו. ואילולא הנבואה ניתנה, כידוע, לשוטים הייתי מהמר שהוא יהיה רלבנטי גם בעתיד הנראה לעין. בקיצור נהניתי מהביקורת. יישר כח!
|
16 הקוראים שאהבו את הביקורת
