ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שבת, 13 בדצמבר, 2014
ע"י פני
ע"י פני
אמה רייס מביאה אותנו, בשפה קולחת, בפשטות ובלא תחכום, לילדותה ולבחרותה האומללים. ללא אהבת אם ואב, ללא חיבוק או מילה חמה, ברעב ובחוסר כל, מספרת לנו הסופרת על שנותיה הראשונות והגעתן, שלה ושל אחותה, למנזר קתולי. היא מעבירה שם חמש עשרה שנים של חינוך קשוח, השפלה, עבודת כפיים קשה ולעיתים מבזה, עוני ורעב שהם מנת חלקה והתמודדות עם הגורל המר שנגזר עליה. דרך מילותיה הזורמות והסוחפות אותנו, אנו מכירים את החדרים האפלים והקרים של המנזר, את הנזירות הקשוחות ואת היחס והחינוך החמורים שהן מעניקות לילדות. אותן ילדות שאף אחד לא מחכה להן בחוץ ורק הבריחה מחומות המנזר תציל אותן.
הסופרת, שלימים בחרה באמנות הציור, נולדה בקולומביה. בעודה בחיים לא רצתה לפרסם את כתביה וסירבה לסופר גבריאל גרסיה מארקס, שקיבל אותם בסתר. רק מספר שנים לאחר מותה (2003), התפרסם הרומן ונבחר שלוש שנים ברצף לספר השנה בקולומביה.
7 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אנקה
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
לפני, מעניין שלמרות כשרון הכתיבה שלה והגיל הדי מכובד
שהגיעה אליו היא לא כתבה עוד ספרים, ובכלל היא דווקא עסקה באמנות פלסטית. דרך אגב, אני לא אהבתי כל כך את האיורים שלה. בני האנוש שם די מעוותים.
ואולי אני לא ממש מבינה באיורים ומשמעותם. |
7 הקוראים שאהבו את הביקורת
