ביקורת ספרותית על תמונות מחיי הכפר מאת עמוס עוז
ספר לא משהו

---

את הביקורת הזו שאני כותב עכשיו יכול הייתי לכתוב על כל אחד מספריו האחרים של עמוס עוז, אולי מלבד 'סיפור על אהבה וחושך' ו'מיכאל שלי'. וגם כן ספרו החדש (אותו טרם קראתי).

הקושי שלי עם עמוס עוז כסופר הוא שאני אינני מוצא בכתיבה שלו דבר אחד חשוב, ייחודי, בולט או מעניין מלבד המילים אותן הוא מחבר יחדיו למשפטים ולפסקאות ובהן, כך נדמה, הוא מאוהב עד כלות. לא נתקלתי בקריאה שלו בשום אלמנט מלבד אוצר המילים הרחב ויופיין של המילים הכתובות.
אין צד חדש של אהבה אותה הוא מביא לספרות, אין צד חדש של קנאה אותה הוא מביא לספרות, של שנאה, של פחד. אין דבר שיגרום לי לקרוא את הספר ולעבור אותו ללא האדישות והאפאתיות עימם אני חווה את רובם המוחלט של ספריו.
אז זה כתוב יפה, כמו יתר ספריו - המילים במקומן, המשפטים מעוצבים בדיוק רב, הפסקאות משוייפות. את זה לא אקח ממנו, עם זה אני יכול להסכים.
אך בשבילי זה לא מספיק בשביל שאראה בזה ספרות טובה, בטח לא גדולה.

» ביקורות נוספות של Schuster
» ביקורות נוספות על תמונות מחיי הכפר