ביקורת ספרותית על טווס בחדר מדרגות מאת גלית דיסטל אטבריאן
ספר מעולה

---

שמעתי רבות על הספר והתיישבתי לקרוא אותו מלאת ציפייה.

איב סאן ולורן הם שמות הגיבורים שלנו, שתי אחיות ואח, החווים ילדות מלאת אכזריות ואומללות גדולה בשנות השמונים.
הם קורבנות של אב אלים שמתעלל בהם פיזית ונפשית.
אימן מתוארת כמי שאהבה מאוד את בעלה, הרבה יותר משאהבה את ילדיה, והיא עשתה הכל כדי להחזיק בו.
בחדר המדרגות היא תלתה גובלן של טווס צבעוני, מעשה ידיה, כדי להעיד עד כמה הזוג שמתגורר בבית הזה מאושר ואוהב.
ישיבת השבעה על אביהם חושפת את הסודות והשקרים שלהם, את עברם ואת חוסר תפקודם ואומללותם בהווה.

הסיפור מדגיש את התא המשפחתי שאנו נולדים לתוכו ומידת השפעתו עלינו.
כל אחד מהגיבורים מחטט ונובר בפצעי העבר ובנזקי ההווה, וגם לאחר שהשבעה תמה לא ניראה כי מצאו את המנוחה והנחלה.
מדובר באנשים כואבים ושרוטים הצריכים למצוא את המפתח להמשך חיים טוב יותר.

הסיפור מסופר באופן מרשים ורהוט.
הסיפור מטלטל, משתק, עצוב, קשה לעיכול ומעורר מחשבה.
פשוט לא הצלחתי להניחו מהיד. הוא שבה את ליבי.
ממליצה בחום!

קראתי כי הספר מועמד לפרס ספיר 2014 ואני ממליצה לבחור בו.
אי אפשר להישאר אדיש לסיפור ולנושא.

» ביקורות נוספות של מירב גת
» ביקורות נוספות על טווס בחדר מדרגות