“לעתים יש ספרים שקריאה בהם יוצרת רצון לטעום את תוכנם לאט לאט. כזהו הספר הזה. כמות מטבעות הלשון , התיאורים הישירים והסמויים בו, עצומה. וכל התעמקות בו מביאה עוד תובנות. להלן כמה דוגמאות: "איפה הכלא?" שאלה מריה. "אני חושבת שהכל כאן כלא." כל מקום שאליו מריה הסתכלה החזיר לה מבט מאשים. או, לאחר רעידת אדמה ליד האטנה:" הנחשול בלע ערים שלמות .. ופלט אותן כמעלה גירה .... סביב סביב , יצורי ים משונים”

“אני לא יודעת אם הוא רב מכר אבל הוא יכול להיות כזה. למרות שמדובר בספר שמתאר מציאות היסטורית שלפחות כאן, בחלק הזה של הלבנט, פחות יודעים עליה, יש לו כל הפוטנציאל מפני שהכתיבה מושחזת, נקודת המבט לא לגמרי חד משמעית והדמויות נוגעות ללב. יש בו כמובן גם מגרעות מהסוג שאולי מאפיין מי שלקח כמה סדנאות כתיבה, מבין פחות או יותר מה מוכר ומה לא, ושלא רוצה להקשות יותר ממה שחייבים על הקוראים שלו, כלומר, שחשוב ל”

“מארה הוא ללא ספק סופר צעיר יצירתי ומוכשר שמחכה לו עתיד מזהיר, לדעתי. עם זאת, מה שעושה את הספר הזה טוב הוא בדיוק אותו הגורם למה שעושה אותו קשה לעיכול: הוא תולדה של תחקיר יסודי בטירוף בשלט רחוק על המלחמות בצ'צ'ניה: וכך, למרות כשרונו הספרותי, מארה מעמיס על הקורא פרטים ותיאורים והופך את הספר לקשה לעיכול - פיזית ונפשית. ועם זאת יש בספר כאמור טביעות אצבע של סופר ייחודי - אהבתי מאוד את הפעמים בהן אפי”

“רוב הסיפור מתרחש בחמישה ימים בשנת 2004, עם פלאשבקים לשתי תקופות של הפלישה לצ’צ’ניה על ידי כוחות הפדרציה הרוסית בשנת 1994 ו -1999. הפלישה התאפיינה בפגיעה באזרחים מסיבית על ידי פיגועים והפגזות ארטילריה. התושבים חוו תקופות ממושכות של כיבוש, דיכוי ועינויים שיטתיים, על מנת להבטיח כי הרפובליקה לא תתנתק בדומה להרבה מדינות סובייטיות אחרות לאחר קריסתה של ברית המועצות. בסיפור שלוש דמויות מפתח - אחמד,”

“לעתים יש ספרים שקריאה בהם יוצרת רצון לטעום את תוכנם לאט לאט. כזהו הספר הזה. כמות מטבעות הלשון , התיאורים הישירים והסמויים בו, עצומה. וכל התעמקות בו מביאה עוד תובנות. להלן כמה דוגמאות: "איפה הכלא?" שאלה מריה. "אני חושבת שהכל כאן כלא." כל מקום שאליו מריה הסתכלה החזיר לה מבט מאשים. או, לאחר רעידת אדמה ליד האטנה:" הנחשול בלע ערים שלמות .. ופלט אותן כמעלה גירה .... סביב סביב , יצורי ים משונים”

“אני לא יודעת אם הוא רב מכר אבל הוא יכול להיות כזה. למרות שמדובר בספר שמתאר מציאות היסטורית שלפחות כאן, בחלק הזה של הלבנט, פחות יודעים עליה, יש לו כל הפוטנציאל מפני שהכתיבה מושחזת, נקודת המבט לא לגמרי חד משמעית והדמויות נוגעות ללב. יש בו כמובן גם מגרעות מהסוג שאולי מאפיין מי שלקח כמה סדנאות כתיבה, מבין פחות או יותר מה מוכר ומה לא, ושלא רוצה להקשות יותר ממה שחייבים על הקוראים שלו, כלומר, שחשוב ל”

“מארה הוא ללא ספק סופר צעיר יצירתי ומוכשר שמחכה לו עתיד מזהיר, לדעתי. עם זאת, מה שעושה את הספר הזה טוב הוא בדיוק אותו הגורם למה שעושה אותו קשה לעיכול: הוא תולדה של תחקיר יסודי בטירוף בשלט רחוק על המלחמות בצ'צ'ניה: וכך, למרות כשרונו הספרותי, מארה מעמיס על הקורא פרטים ותיאורים והופך את הספר לקשה לעיכול - פיזית ונפשית. ועם זאת יש בספר כאמור טביעות אצבע של סופר ייחודי - אהבתי מאוד את הפעמים בהן אפי”

“רוב הסיפור מתרחש בחמישה ימים בשנת 2004, עם פלאשבקים לשתי תקופות של הפלישה לצ’צ’ניה על ידי כוחות הפדרציה הרוסית בשנת 1994 ו -1999. הפלישה התאפיינה בפגיעה באזרחים מסיבית על ידי פיגועים והפגזות ארטילריה. התושבים חוו תקופות ממושכות של כיבוש, דיכוי ועינויים שיטתיים, על מנת להבטיח כי הרפובליקה לא תתנתק בדומה להרבה מדינות סובייטיות אחרות לאחר קריסתה של ברית המועצות. בסיפור שלוש דמויות מפתח - אחמד,”