ביקורת ספרותית על גן המכתבים - פרוזה # מאת אליסון ריצ'מן
ספר מעולה

---

גן המכתבים, אליסון ריצ'מן
( הספר הלבן של ידיעות ספרים )
איזה ספר מיוחד ומרגש .
מדוע מיוחד? הוא כבש אותי ממש בהתחלה בעקבות אחד התיאורים של מערכת היחסים בין המוסיקאית לכלי הנגינה שלה, במקרה כאן, הצ'לו. חיבור נפלא וטעון עם רגשות אשר קשה מלהסבירן.
"קסם מיוחד במינו התפתח בין אלודי לבין הצ'לו שלה. הכלי הפך לאט לאט לאלודי, ואולודי הפכה לכלי שלה. היה זה חיבור יחודי שהלך והתעצם ככל שהתקדמה בלימודיה. כשהחזיקה את הצ'לו שלה, לפעמים דימתה אלודי לחוש בדופק פועם בתוך חלל העץ שלו. וכלל לא עלה בדעתה שאת לבה שלה היא שומעת"
זהו רומן היסטורי המתאר את מצבה של איטליה לפני ובמהלך מלחמת העולם השניה .הספר מתבסס על דמויות היסטוריות אמיתיות. ושוזר בתוכו את אהבת המוסיקה.
הספר מתחיל במפגש בין שתי הדמויות המרכזיות של הסיפור, הצטלבות בדרכיהם של שני זרים אשר איבדו את בני זוגם לחיים במקרים טרגיים.
ציטוטים נבחרים שבחרתי,
"משהו בריחן של חנויות ספרים תמיד נראה לה מהחם להפליא. היא תהתה אם זה ריח הדיו והנייר או ניחוח הכריכות, הדבק והחוטים. ואולי ריח הידע. המידע. המחשבות והרעיונות. השירה והאהבה. כל אלה יחד יצרו מקום מושלם ורגוע."
״...לא רק מוזיקה מבטאת את היופי והמיסתורין שבעולם. שבתה כבר יודעת כי לחב מקצב משלו ולנשימה פעימות משלה, וששום דבר בעולם אינו מעורר לחיים יותר ממגע ידו של אהוב.״
"היא לא הזכירה לו את דאליה. לא, אשתו היתה כמו ספר המשופע בדפים רעננים, עם עיניים שתמיד היו מלאות תקווה ואור. הבחורה הזאת שונה. היא הזכירה לו שולחן עתיק שראה פעם במשרד של הפרופסור שלו בג׳נובה, עם שורות של מגירות קטנות וציפוי שנראה כמו פאזל מורכב המשובץ כמה סוגים של עצים אקזוטיים.
אפילו גופה, שעליו היא מגוננת תמיד בזרועות שלובות, נראה לו כמו שידה של סודות, גדושת סיפורים שטרם סופרו. הוא כבר שיער מדוע היא מכסה על בטנה, למה אין לה תיאבון בבקרים ולמה היא ישנה רוב שעות היום . הוא לא התקשה כלל לאבחן את מצבה עוד בימים הראשונים לשהותה בביתו.
אבל הוא נמשך אל משהו שהיה עמוק יותר מהשבריריות הנשית שלה. כי לא כמו רופא הוא הרגיש, אלא כמו שען המבקש לפתוח את גב השעון ולחשוף את המנגנונים, בידיעה שבהם חבויים היופי והמורכבות האמיתיים."
״כשמאבדים מישהו אהוב, הרעיון שהאהבה ממשיכה להתקיים, גם אם לא רואים או נוגעים בה, עוזר לשאת את הכאב.״
"באיזה מצב אישה נראית הכי יפה ? כשאתה רואה לראשונה את גופה, את ליבה, או את נשמתה?
ברגע הנדיר הזה שבו אתה מחבק בזרועותיך את האישה שאתה אוהב ורואה את שלושת אלה גם יחד."

» ביקורות נוספות של דן
» ביקורות נוספות על גן המכתבים - פרוזה #