ביקורת ספרותית על אני מספר ארבע - בני לוריאן #1 מאת פיטקוס לור
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 12 באוקטובר, 2014
ע"י עכראגכארטרכג


ספר יפה, מתואר בצורה מושכת ומותחת, עם הרבה אנרגיה זאת אומרת...
יש לך הרגשה שלא אתה קורא את הספר אלא שהספר נמצא מולך ואתה רואה את הדמויות זזות ומשוחחות,
מדברות וצוחקות וצועקות וצווחות..
עם כל אלה בספר הזה יש משהו שהוא רע ולא מוסיף בכלל לספר והוא זה שבספר הזה יש קללות,
אוהואו לא סתם קללות וזה כאילו שבלי הקללות האלה הספר היה ספר גרוע ולא מושך וכו'.
בספר מסופר על חייזר אחד שנראה בדיוק כמוני וכמוכם נשמע בדיוק כמוני וכמוכם אבל לא עושה את אותם הדברים כמוני וכמוכם
בזמן שאנחנו משתוללים ,
משחקים וכמובן קוראים, דניאל (זהו אינו שמו האמיתי אלא זהות מזויפת) חייב להתחיל להתכונן לקראת הרגע שהמוגדוריאנים ינסו להרוג אותו, כן הוא כבר הגיע לגיל שהם ינסו להלחם עימו, הרשעים האלה הרסו את הכוכב לוריאן ועכשיו הם גם רוצים להשמיד את אלה שחיו בו, אלה שהיו בו, ומתגעגעים אליו, מלחמה אחת גדולה נער אחד צעיר בשם דניאל, גבר אחד גדול כבן חמישים- מתכון לצרות, לרוע, לכאב.
האימונים מתחילים והידיים מתחילות לזהור, צריך להזהר לא לבלוט, אסור לספר לחברים, אפילו לא לחברה הטובה.

בית חדש, בי"ס חדש, חברים חדשים, זהות חדשה, אסור לגלות זה סוד כמוס, כן, אסור לגלות!
דניאל מתחיל עם אימונים ביחד עם הנרי, ה"שומר" שלו, שניהם מאותו כוכב מאותו מקום, אבל סוד כמוס חוצץ בין השניים.
ילד צעיר מה יעשה?
עכשיו כולם רודפים אחריו.
"איך אפשר ככה לחיות?" דניאל חושב לעצמו אחרי שאחד מאהוביו הקרובים מת
"יש כל כך הרבה אנשים בעולם, אף אחד לא שמע עלי, לא שמע על הכוכב שלי: לוריאן"
אויב הופך לידיד קרוב, חבר הופך לאויב כל כך הרבה טלטלות, איך אפשר ככה?
ומה קורה פה בכלל?
הכל קורה כלכ כך מהר....
ושוב זה מתחיל, זהות חדשה, בית חדש, בי"ס חדש, מקום חדש
שוב פעם.
בלי אף חבר ידיד קרוב משפחה או שומר, מגן ועוזר,
הפעם הכל לבד בלי אף אחד לעזר
מי יחיה ומי ימות?
אי אפשר לדעת!
ספר חובה!
קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
שרה דונג (לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
כל ספרי בני לוריאן מדהימים!!



1 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ