ביקורת ספרותית על ללכת בדרכך - אני לפניך #1 מאת ג'וג'ו מויס
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 16 ביולי, 2018
ע"י WOLF


איכשהו הספר הזה התגלגל אלי. ומה לעשות הוא לא נראה מושך במיוחד, אבל נזכרתי שפשוט כל כך הרבה אנשים אמרו שהוא "מרגש" ו"חובה לקריאה" אז פתחתי והתחלתי לקרוא.
מכירים את זה שאתם לא רוצים לקרוא ספר אבל בגלל שהמליצו לכם עליו אתם ממשיכים לקרוא כדי לבדוק אם זה משתפר בהמשך?
כי זה בערך מה שקרה, הספר הזה לא עיניין אותי במיוחד. נחמד ולא יותר מזה. האמת? קראתי עוד קצת והוא כן השתפר באמצע, אבל קראתי איזה 70 עמודים מתישים שהכרחתי את עצמי לקרוא...
אז כן, בחור נכה, רע לו בחיים, אין לו אף אחד חי לו לבדו בבית עד שבחורה צעירה בשם לואיזה באה לעזור לו.
זה הקטע שהספר התחיל להיות בו יותר מחביב מינוס. הוא עם כל העצב שלו והיא עם כל השמחת חיים שלה מתחילים לחיות ביחד. וזהו בערך.
אבל אני נורא מצטערת.
כדי לגרום לי לבכות מספר צריך להיתאמץ. מסרטים אני בוכה זה כן. אבל מספרים אני לא בוכה
יש רק כמה ספרים שמצליחים לרגש אותי (ע"ע אשמת הכוכבים...) אולי משהו מקולקל אצלי?

ואולי לא.

אני פשוט לא אוהבת סופרים שמנסים בכוח לרגש אותי- ומכניסים יותר מדי אירועים לעלילה.
לא מספיק שהוא נכה, רוצה למות, עצבני ובדיכי החברה שלו לשעבר התחתנה עם החבר הכי טוב שלו לשעבר.
אזהרת ספויילר:
וואלה אני מצטערת אני לא מצליחה להבין למה אם לואיזה עושה לו טוב והוא נהיה שמח יותר, אוהב ונאהב, הוא עדיין רוצה למות.
הספר היה יכול להישתפר אם ההתמקדות הייתה על השמחה שגורמת לו לואיזה, במקום הדיכאון שגורמת לו הנכות שלו והרצון שלו למות

אני מכירה הרבה ילדים נכים, ש"זכו" בנכות שלהם בצורה הרבה יותר גרועה מוויל (השם של הגיבור הנכה)(שיט שכחתי לומר את השם שלו כל הביקורת) והם מקבלים את זה בצורה הרבה יותר טובה. כן, הבנתי, קשה לו, כואב לו, וכו' וכו' אבל כמה אפשר לשמוע על זה?
יכול להיות שאם הסופרת הייתה מפחיתה קצת בסבל שלו ומוסיפה קצת לשמחה שלו הספר היה מרגש הרבה יותר. אני מצטערת אותי הרבה יותר מעניין בן אדם שעובר שינוי ברור לטובה מאשר בן אדם שלא ברור אם הוא שמח או עצוב.

נ.ב

ראיתי את הסרט גם והוא הרבה יותר ריגש אותי. עובדה.
בסרט הפחיתו הרבה קטעים מהעלילה (ולא הוסיפו הרבה אחרים) וכך הסרט היה יותר מעניין.

בקיצור (אם אפשר לקרוא לכל מה שכתבתי קיצור)
ספר חביב מינוס
מיועד לרומנטיקנים שאוהבים סופים לא משהו
או לאנשים שאוהבים סגנון כזה של ספרים? אני אשמח אם מישהו ידווח לי איזה סגנון אפשר להגיד על הספר הזה
(וכן אני יודעת שזה רומן)

קראתי טובים ממנו.
10 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
וילי וונקה (לפני 4 חודשים)
צודקת.
אַסְיָה (לפני 4 חודשים)
מסכימה לגמרי, לאורך כל הספר אתה מקבל את ההרגשה שחיים עם נכות הם חסרי ערך וזה כל כך שגוי.
WOLF (לפני 4 חודשים)
(:
ברברה (לפני 4 חודשים)
אם יש משהו ששנוא עליי זו אובר טריינג לרגש.
שום דבר לא מקולקל אצלך. פשוט למדת לזהות מה אמור לרגש ומה ליד.
אני איתך!
ומניחה שתכף גם שונרא תצטרף לחגיגה :)
מחשבות (לפני 4 חודשים)
זה זבל מופת.
דניאל (לפני 4 חודשים)
את כותבת כל כך יפה!!!
WOLF (לפני 4 חודשים)
איך אפשר להיתרגש ממנו?
הרגשתי כאילו דוחפים לי יותר מדי במבה לפה
דנה (לפני 4 חודשים)
לא לא לא! זה ספר כל כך יפה!!
אני כל כך התרגשתי ממנו...





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ